קטגוריות
כללי

איך לעבור תקופות קשות

כשרע, מקווים שיהיה טוב.

זה רגש טבעי, אבל יש בו בעיה:

כשנסחפים עם התקוות, הן גורמות למצב הנוכחי להיראות רע יותר ממה שהוא באמת.

כי התקווה יוצרת נקודת השוואה דמיונית, שבתחרות איתה המציאות תמיד תפסיד.

הרי כל דבר מוחשי הוא בהכרח מוגבל, ולכן מחוויר לעומת הדמיון, שאותו אפשר לנפח לממדים אינסופיים.

כשאנחנו סובלים ומקווים, המצב הנפשי הבסיסי שלנו משתנה, ולאו דווקא לטובה:

עכשיו, לא רק שאנחנו תקועים עם משהו רע, אלא שגם נדמה שחסרים לנו כל הדברים הטובים שכביכול היו אמורים להימצא בידינו.

ההרגשה הזאת מתפתחת בקלות לכיוונים לא רצויים: תחושת החמצה, כישלון, אפילו אשמה על חוסר היכולת להצליח יותר.

(זה, אגב, אותו מנגנון שמנוצל בכזאת הצלחה על-ידי תעשיית הפרסום, וגם מניע את תרבות הצריכה בכלל).

כדי לשמור על יציבות נפשית, בכל תחום, צריך להחזיר את המחשבה לגודל טבעי ולמטרות מוחשיות.

וזה אומר, לבטל את ההשוואה המדומיינת, על-ידי ריסון מודע של התקוות והפניית תשומת הלב למה שיש.

בוודאי שנכון וטוב לקוות שהרע יעבור ויגיעו ימים טובים יותר — אבל בלי להיכנס לפרטים.

בלי לחשוב שהיה צריך להיות אחרת עכשיו.

בלי לחשוב שאתה מפסיד משהו.

רק להיות במקום ובזמן האלה, להסתכל עליהם טוב מכל הכיוונים, להקיף את הממדים המוגבלים של הבעיה שאתה מתמודד איתה, ולהבין שהיא לא חזות הכל.

כשלא בורחים מההרגשה הרעה, היא הרבה פחות קשה. לפעמים אפילו מגלים שהיא לא קשה בכלל.

נסו את זה בבית.

9 replies on “איך לעבור תקופות קשות”

דן היקר.כשרע,מקווים וגם פועלים לשיפור המציאות. תקוה היא תמיד פועל יוצא של מציאות עכשווית,ואין בינהן תחרות.המצב הנוכחי הוא רק נקודת מוצא בדרך למקום טוב יותר.אין חיים ללא תקוה. ראה את הסרט(שוב) "החיים יפים" של רוברטו בניני ואולי תסכים שדמיון ותקוה הם השיא.לא השפל.🌷

אהבתי

שלום איציק, תודה על התגובה. אני כמובן מסכים, ולכן אמרתי שכן צריך להמשיך לקוות – רק לא לתת לתקווה להחליף את ההסתכלות על המצב הקיים, ולהפוך אותו לרע יותר ממה שהוא. בלי תקווה אין עתיד, אבל עם עודף תקווה אין הווה, וזה מסוכן לא פחות לדעתי.

אהבתי

תודה דן. מרגיע. מקווה שאתה בטוב.\ סוזי

‫בתאריך יום ה׳, 26 במרץ 2020 ב-13:48 מאת דן בורנשטיין :‬

> דן posted: " " >

אהבתי

תודה סוזי, אני שמח שהתחברת. אני עובר את התקופה הזאת בגרסה המקומית שלה, ומקווה שכולנו נצא מזה בקרוב. (בלי להיכנס לפרטים בשלב זה…)

אהבתי

אולי מהצרה הזו תבוא ישועה וניפטר מהרפש שהשתלט על חיינו. הן בפוליטיקה והן בחיי היומיום שבהם "אושיות אינסטגרם" הפכו לגיבורי תרבות, ההשכלה נדחקה לפינה והנבערים מדעת הם מנהיגינו.
ובינתיים נהנה ממה שיש כי זה לא מעט ונקווה לימים טובים. (גילוי נאות: אני אמא של דן אבל דעתי אובייקטיבית ודמוקרטית).

אהבתי

דן יקירי. קראתי בעיון רב את הבלוג שלך. ואכן , בחיי היום יום יותר קל להתחבר לעבר או לחלום על העתיד. הקשה יותר -הוא להתחבר לקושי בהווה. ומסכימה אתך שרצוי וטוב להתידד עם הקושי, לא לפחד להיות איתו וכך עוצמתו קטנה . לפעמים אנו מעצימים את העתיד לבוא מתוך רגשי חרדה או בהסתמך על חוויות העבר וכך מבזבזים אנרגיות .
תודה על שיעור קטן במיינפולנס .
עדנה

אהבתי

נכון. יש אמרה כזאת – מי שדואג, סובל פעמיים. אם מתמודדים עם דברים אמיתיים ולא עם דאגות מדומיינות, זה מאפשר להשקיע אנרגיה במקום שבו היא באמת מועילה.

אהבתי

בבודהיזם זה נקרה לקבל את הרגע הנוכחי. הרצון לא להיות ברגע הנוכחי הוא מקור לסבל. אומרים גם שהקשיים הם סימני הצלחה…

אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s