קטגוריות
כללי

בית המשפט התחתון

הרעיון לייעל את עבודת הרשות השופטת באמצעות הקמת רשת כלל ארצית של תחתונים חכמים היה, כמו כל הרעיונות האחרים שהגיעו לשלב המעשי במדינה, של היועצת המשפטית לממשלה — עו״ד לכאורה (במקור ליאורה) להטבי-רוזן.

שרי הממשלה אמנם הצביעו פה אחד נגד היוזמה, אבל להטבי-רוזן דחתה את המשוב הבלתי-מחייב שלהם והחליטה לאשר את הביצוע באופן מיידי.

הרשת הוקמה תוך כמה ימים על חשבון תדרים של רשתות תקשורת קיימות, מה שהוביל בין היתר להגבלת שעות פעילות מוקד מד״א לשלושה מרווחים של ארבעים ושתיים דקות — בבוקר, בצהריים, ובערב. הערכאה השיפוטית החדשה היתה הנמוכה ביותר במדרג, אבל עם סמכויות ענישה נרחבות שנלקחו בהשאלה מהחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם ובעוזרות הבית שלהם (תשפ״ב).

הכנסת, בתמיכת 120 חברי המליאה, הטילה על כל אזרח ממין זכר את החובה ללבוש את התחתונים החדשים מסביב לשעון, גם במקלחת. מאילוצי תקציב, התחתונים יוצרו רק בשני גדלים ובצבע אחיד.

אני מאלה שתמיד עושים הכל ברגע האחרון, והלכתי לקחת את התחתונים שלי מתחנת החלוקה כמה שעות לפני שחובת הלבישה נכנסה לתוקף. למזלי הם היו במידה שלי, או יותר נכון, אני הייתי במידה שלהם.

כבר באותו ערב קיבלתי הוכחה לאינטליגנציה הגבוהה של התחתונים האלה. זה קרה כשהכנתי פסטה. התעסקתי יותר מדי עם הטלפון ושכחתי לבדוק מה מצב הסיר על הכיריים. ואז יצא מהתחתונים קול נשי צורם:

״ערב טוב, זאת לכאורה. רציתי להביא לתשומת לבך שעבר מספר הדקות המינימלי לבישול פסטה. אתה מבזבז משאבי אנרגיה מתכלים, מאיץ את שינוי האקלים, וצובר פריבילגיות בידיים השעירות והלבנות שלך על חשבון אוכלוסיות מוחלשות ודורות העתיד״. היא הזהירה אותי שאני חשוף להעמדה לדין בחמישה סעיפי אישום שונים, והאיצה בי לכבות את האש ולהתחיל מיד לאכול.

״אבל לכאורה״, אמרתי, ״אני לא אוהב את הפסטה שלי קשה. אני מחכה עוד קצת שזה יהפוך לסמרטוט ואז אני אתחיל לאכול״.

זה לא היה חכם מצדי. התחתונים הודיעו לי, הפעם בקול קר של רובוט חסר מין ברור, שהמשפט שלי נפתח בזה הרגע ויתנהל בנוהל מקוצר. בגלל שכבר הודיתי באשמה, הורשעתי מיד בכל הסעיפים.

העונש היה עשרים מלקות בישבן, והוא בוצע במקום על-ידי רפידות דינמיות מיוחדות שהותקנו — מתברר — בתוך בד התחתונים. את ארוחת הערב, וגם את ארוחת הבוקר למחרת, אכלתי בעמידה.

רוב הישראלים לא אהבו את הסידור החדש, בלשון המעטה. היו אפילו כמה נשים בתקשורת שרמזו בזהירות שהתחתונים החכמים נותנים יותר מדי כוח למערכת המשפט ובמיוחד ליועצת המשפטית לממשלה.

אבל להטבי-רוזן, בראיון בפריים טיים, דחתה על הסף את טענות המתנגדים, ואמרה שהן לא מקובלות עליה ושהיא לא רוצה לשמוע אותן יותר. ובזה הוויכוח הציבורי נגמר.

היום כבר אי אפשר לדמיין את החיים בלי התחתונים האלה. ואני מדבר מניסיון: פעם אחת ניסיתי לדמיין את זה, אבל איכשהו התחתונים קלטו שאני עוסק בפנטזיות אסורות, והעונש היה מהיר וחסר רחמים. תגידו מה שתגידו, לזה קוראים התייעלות.

3 replies on “בית המשפט התחתון”

אני עורכת דין במקצועי ועיסוקי וברורה לי הסכנה המיידית העולה מתוך הכתוב. ויחד עם זאת התפקעתי מצחוק כשקראתי את הטקסט. אם זה לא היה משקף את המציאות במדינה שלנו, הייתי ממשיכה לצחוק. אבל בעצם זה עצוב מאד.

אהבתי

להגיב על זהר סלומיאנסקי לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s