בכי תמלוגים

תמיד הנחתי כמובן מאליו שזכויות יוצרים זה דבר טוב וחשוב, אבל בזמן האחרון נראה לי שקצת מגזימים עם כל העניין.

התחלתי להבין את זה בהפגנה בעד הדמוקרטיה שבה השתתפתי לפני כמה שבועות. הספקנו לצעוד רק איזה עשרים מטר לפני שהמשטרה חסמה לנו את הדרך והודיעה שאנחנו חייבים להתפזר, אחרת יעיפו את כולנו למעצר על הפרת זכויות יוצרים.

התברר שהמילה "דמוקרטיה" נרשמה כקניין רוחני של המפלגה החברתית-דמוקרטית, זו שקיבלה בין היתר גם את משרד המשפטים. ולשר המשפטים, ככה אמרו לנו השוטרים, יש קשר רגשי עמוק מאוד ליצירות שלו, והוא לא יגלה שום סלחנות כלפי מי שישתמש בהן בלי רשות ובלי לתת קרדיט ולשלם תמלוגים הולמים.

כמובן שבאותו רגע התפזרנו מרצוננו, הכי מהר שרק יכולנו. ותוך כדי ריצה שמעתי מפגינה אחת אומרת למפגינה אחרת שהיא כמובן בעד הדבר הזה שבאנו להפגין למענו (היא נזהרה לא להגיד את המילה), אבל אחרי הכל אין לה בעיה לוותר עליו, כי אם צריך לבחור, היא הרבה יותר בקטע של לתמוך בפרנסה של אמנים רעבים.

הנושא הזה קצת הטריד אותי, אבל רק קצת, כי בדיוק לפני זה התחלתי לצאת עם מישהי חדשה והעניינים הלכו ממש טוב וחשבתי בעיקר עליה רוב הזמן.

עד לערב ההוא, יומיים אחרי ההפגנה, שבו יצאנו למסעדה והיא החליטה לומר לי דווקא שם שהיא אוהבת אותי. אני עדיין לא הייתי מוכן למילה גדולה כזאת, אז השתמשתי בכמה תחליפים זולים שבכל זאת עשו את העבודה, והיה ערב מוצלח ויצאנו משם בהרגשה שמחכה לנו עתיד מבטיח יחד.

אבל מישהו במסעדה כנראה שמע אותנו, כי פתאום באו ניידות של הפיקוח העירוני ועלו על המדרכה, והפקחים שקפצו מתוכן הודיעו לבחורה שהם לוקחים אותה לחקירה בעקבות מודיעין איכותי על כך שהיא אמרה, בלי לשלם וכמובן בלי לדאוג מראש להסדרת תנאי השימוש, את המילה "אוהבת" — שזכויות השימוש בה ובכל הטיותיה השונות היו שייכות, לדבריהם, לחברת הקוסמטיקה הבינלאומית "פרופורמה גלקטיק", שעליה לא שמעתי מעולם עד אותו רגע.

בזכות ההתחמקות שלי מלהגיד את המילה, אני לא הייתי חשוד בכלום. הספקנו להתנשק מהר לפני שזרקו אותה לזינזאנה, ומאז נותק בינינו הקשר ואין לי מושג מה עלה בגורלה.

אחרי זה שמעתי מחברים על עוד הרבה מקרים כאלה בעיר. ולא רק מילים הפכו לרכוש פרטי ונסגרו בפני הציבור, אלא אפילו דברים שלא תיארתי לעצמי שאפשר בכלל לרשום על שם מישהו. לדוגמה הסיבוב הזה שאנשים מעוצבנים תמיד עשו עם כף היד, הוכר פתאום כסימן מסחרי רשום של רשת ההמבורגרים "למה מה" ונעלם לגמרי מהרחובות.

מהר מאוד אנשים התחילו לדבר פחות ולהימנע מתנועות גוף לא הכרחיות, והשיחות נעשו קצרות ועמומות, עם משפטים שלא מתחילים ולא נגמרים ואין בהם כמעט שום מילה שבאמת אומרת משהו.

יש שמועות שאפילו הביטוי "זכויות יוצרים" בעצמו כבר רשום על שם מישהו, ולכן השוטרים והפקחים והסוכנים למיניהם לא משתמשים בו יותר בזמן ביצוע המעצרים, אלא אומרים "העבירה ההיא". אני לא יודע מי מחזיק בזכויות היוצרים של "זכויות יוצרים", אבל אם אפילו המשטרה מתחשבת בו ככה, כנראה שממש לא כדאי להסתבך איתו.

כמו שבוודאי הבנתם, זה היה מאוד טיפשי מצדי לכתוב את מה שכתבתי כאן, כי לא ביקשתי רשות מבעלי הזכויות. יש בשורות האלה לפחות שלושה מקרים ודאיים של הפרה, ועוד עשרות או מאות מקרים פוטנציאליים שעליהם אני עדיין לא יודע. אבל הייתי חייב לספר לכם כדי שתדעו ותיזהרו.

רק קחו בחשבון שרוב הסיכויים שהפועל "להיזהר" כבר נמצא בבעלות איזשהו תאגיד או גוף פוליטי או אולי מוסד ללא כוונת רווח, שלא יהסס לקחת אתכם למשפט ארוך ויקר שממנו תצאו מרוששים במקרה הטוב ואסירים במקרה הרע.

אבל אני מאמין, עם כל ההסתייגויות ההכרחיות (ואין לראות בדברים אלה משום עצה משפטית), שלפחות פעולת ההיזהרות עצמה עדיין לא שייכת לאף אחד, ואני מאוד ממליץ לכם לבצע אותה מהר, כל עוד היא חופשית לשימוש.