לקוח יקר

מה שלומך? זה אני, סוחר הסמים שלך.

אל תדאג, אני לא מתקשר מאיזושהי סיבה מיוחדת. סתם רציתי לוודא שאתה מרגיש טוב ושהכל אצלך בסדר. באמת, שום דבר מעבר לזה.

אולי דווקא ככה אתה עוד יותר מופתע. אני מתאר לעצמי שלא נתקלת עד היום בסוחר סמים שמתעניין מכל הלב בשלום הלקוחות שלו. אתה רגיל לחשוב עלינו כעל אנשי עסקים מצויים, כאלה שלא רואים מולם בני אדם ועניינים מוסריים אלא רק נתוני רווח והפסד.

אולי זה נכון בדרך כלל, אבל לא במקרה שלי ושלך. כי אני לא סתם סוחר סמים ואתה לא סתם לקוח. הסם שאתה מכור לו, ושאני מספק לך, הוא לא אחר מאשר אתה עצמך.

אתה לא רק קונה ממני את הסחורה; אתה גם הסחורה. וכשאני שואל לשלומך, אני בסך הכל ממלא את חובתו הבסיסית של ספק שמכבד את עצמו — לבדוק באופן שגרתי את מצב המלאי, למנוע חוסרים ותקלות, ולהבטיח אספקה עקבית שבה תלוי המוניטין של כל עסק רציני.

מערכת היחסים שלנו התחילה, אם אתה זוכר, בקטן. באתי אליך אז בהצעה צנועה: בוא תרחיב קצת את החיים המוגבלים שלך. למה שלא תהיה במגע קבוע עם יותר אנשים מאשר אלה שבמעגל המיידי שאתה פוגש ביומיום? אולי תחדש קשר עם כל מיני חברים שנשרו ובנות זוג לשעבר? זה לא רק אפשרי, זה לא רק מרגש, זה גם בחינם.

ואתה הסכמת בהתלהבות. חתמת, בלי לקרוא, על מגילת תנאי השימוש — וישר התחלת לשדר את עצמך בצעקות לכל עבר, כאילו שאתה תחנת הרדיו הממשלתית של איזו רפובליקת בננות עם שיגעון גדלות. כמוך עשו, כמובן, גם אינסוף לקוחות אחרים שלי.

קראתי לזה "לחלוק" דברים. זו היתה הברקה, כי אנשים אוהבים להרגיש שהם נדיבים. אבל אם תחשוב על זה רגע, לחלוק זה דבר הדדי, שעושים רק עם מי שמעוניין לקבל. וכאן אף אחד לא עוסק בקבלה. כל אחד רוצה רק לתת — בכוח — בלי לשאול בכלל את קהל היעד. מה שעשיתי היה, בעצם, להפוך אותך לאימפריאליסט של תשומת לב; אחד שעסוק רוב הזמן בשליחת זרועות לתודעתו של הזולת כדי לספח לעצמו עוד ועוד שטחים ממנה.

מה הזרועות האלה? מה בדיוק החומר שאתה מחלק לאחרים? אותו חומר שאני מוכר לך: אתה. והם, מצדם, מחלקים לך את עצמם, כלומר את החומר שמכרתי להם. כל משתמש (זו לא מילה מקרית) בטוח שהסם שלו משפיע באותה עוצמה גם על האחרים, אבל למעשה לכל אחד יש סם מיוחד שמותאם רק לו ולחולשותיו האישיות.

וזו הסיבה שרוב האנשים נרדמו בשמירה וקמו עם ידיים קשורות וסמרטוט בפה. כל אחד חי עכשיו בעולם משלו — גרסה מעוותת ומוטה של העולם האמיתי, שבה יש מקום רק למה שנותן לאותו אדם תחושות נעימות ומעצימות.

כן, אני מדבר גם עליך. לאט אבל בטוח דחקתי לך מהתודעה כל דבר שעלול לאתגר את מה שאתה אוהב לחשוב, לעשות, ובעיקר להרגיש. מכרתי לך מינון הולך וגובר של עצמך, עד ששכחת איך נראים החיים מחוץ לראש שלך. כמו שהבטחתי בהתחלה, המעגל החברתי שלך התרחב מאוד מבחינה מספרית. אבל מבחינות אחרות הוא קטן הרבה יותר משהיה לפני שנפגשנו, כי הכניסה אליו מותרת עכשיו רק למי שדומה לך.

אני לא עושה את זה מרוע. הכל ביזנס: כשאתה בהיי מעצמך אתה נוח מאוד להשפעה ותפעול. אתה הופך לסחורה מוגמרת שאני מוכר הלאה ללקוחות מסחריים, חברתיים, פוליטיים. וכדור השלג צובר תאוצה. התהליכים האוטומטיים שלי מזהים מה גורם לך לנהוג איך, ומשנים בהתאם את התוכן שעליו אתה מבסס את תפיסת המציאות שלך. כל אמירה, נגיעה, מבט, או הבעה נרשמים, מפוענחים, והופכים מיד לחלק מגורל שנכפה עליך לשארית ימיך.

עכשיו, אחרי שנים של הסנפה עצמית בלתי פוסקת, שיצרה סביבך מציאות שלמה שבה יש מקום רק לך ולמשתמשים אחרים שקרובים אליך באופי, קשה לך לשמוע דעות מנוגדות בלי להגיב בתוקפנות. זה מה שקורה לכל מכור כשהוא מרגיש איום על החומר שבו הוא תלוי, ואותו דבר כאן: כשמישהו מציב מולך מחשבה אחרת מדי, אתה מפרש את זה (אולי בצדק) כניסיון לקחת ממך את הסם שהוא אתה. וזה כמובן רע לא רק לך, אלא גם לי, בתור מי שמתפרנס מהסחורה הזאת שאתה מהווה.

למה החלטתי לדבר איתך על כל זה דווקא עכשיו? בזמן האחרון שמתי לב שהיציבות החברתית מתערערת. השנאה הכרונית שטיפחתי במסגרת המשחק הקטן שלי ושלך, יוצאת עכשיו מהקשרה הראוי וגולשת אל הרחובות. אנשים מתחילים להתנגש אלה באלה בכוונה במסגרת מאבק על דמותה של החברה, ואני דואג להם — גם כלקוחות, אבל עוד יותר מזה, כסחורה שעלולה להתקלקל.

מה שאני רוצה להגיד לך, ולכולם, הוא בעיקר זה: המחלוקת שלכם היא לא על עניינים טכניים שאפשר להתווכח ולהתפשר עליהם, אלא נובעת מחוסר יכולת בסיסי להסכים על עצם הגדרת המציאות. הרי אני מחזיק כל אחד מכם במקומו ומספק לו יקום פרטי שבו הוא סוג של אל, שלא חייב — ובהגדרה, גם לא מסוגל — לראות אחרים באופן שוויוני. כשאתם מנסים לצאת ולהיאבק באחרים בעולם הממשי המשותף לכולם, אתם שוכחים שאני, בהסכמתכם המלאה, לקחתי מכם את הכלים שמאפשרים לנצח במאבק מהסוג הזה בלי להרוס גם את עצמכם.

מי שמכור לעצמו לא מסוגל לתקשר בהיגיון עם מי ששונה ממנו. כל עוד אתם משתמשים בחומר שאני מוכר, לא תצליחו לצאת מעצמכם ולגשר על הפער עם האחרים. את זה יכול לעשות רק מי שנגמל מהסם.

איך זה שאני, מכל האנשים, מדבר איתך על גמילה? פשוט מאוד: אם המצב הנוכחי ייצא מכלל שליטה, לא יהיה לי מה למכור וגם לא למי. מצד שני, גם לחזור אחורה אי אפשר.

אבל אם אתה תצליח איכשהו להתגבר עליי ולצאת מההתמכרות, זה יהפוך אותך לחומר יקר באמת, שאותו אוכל למכור לכל השאר כדי לשחרר גם אותם. זה יהיה שווה לי הרבה יותר מכל מה שאני מוכר היום; אבל על האחוזים הצנועים שלי נדבר כבר בפעם אחרת.