קטגוריות
כללי

ההפסקה

אחרי הארוחה הגיעה ההפסקה – הרגע הטוב היחיד בלוח הזמנים העמוס שלנו.

הוציאו אותנו לחצר, וכל עוד לא הגענו למקום המסומן היינו מחויכים וזורחים כמו תמיד.

רק כשנעמדנו שם אפשר היה להרגיש איזו התרופפות במשמעת. אבל עדיין אסור היה ללכת עד הסוף.

ההפסקה התחילה רשמית רק כשהסוהר הכניס את המשרוקית לפה והשמיע שריקה ארוכה. ואז נמחקו בבת אחת כל החיוכים המאולצים מכל הפרצופים – אפילו של אנשי הסגל שהשגיחו עלינו.

כל אחד ניגש למישהו והסתכל עליו, וההוא הסתכל עליו חזרה.

פה ושם הופיעה איזו דמעה שכמעט פג תוקפה, אחרי שיציאתה מהעין נדחתה במשך יממה שלמה.

ואז הסוהר שרק שוב, וכולנו התכסינו מיד במסכות השמחה וצעדנו חזרה אל שלל הפעילויות המהנות שחיכו לנו מאחורי הסורגים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s