לפני שהיה גן עדן, אנשים אהבו את העולם וחשבו שהוא טוב כמו שהוא. אבל כשנשתל הגן הזה נולדה גם המחשבה שכל מה שמחוץ לגדרותיו בהכרח גרוע ממנו. כל מקום שאינו גן עדן הוא לא יותר ממפגע סביבתי, מכשול בדרך אל האושר, או במקרה הטוב, תחנת מעבר זמנית שאפשר רק לספור את הדקות עד שעוזבים אותה. קיומו של גן עדן הופך את שאר העולם לגיהנום ואת החיים בו לעונש מאסר; ומהכלא הזה אי אפשר להשתחרר, כי הסורגים בו עשויים מעצם הפנטזיה על שחרור ומעבר לעולם אחר שכולו טוב.
קטגוריות
דן בורנשטיין | Dan Bornstein 