קטגוריות
כללי

עונת המפלצות | The Monster Season

אולי לא היה חכם לצאת לחופשה בדיוק בשיא עונת הנדידה של המפלצות. לא חכם, אבל בכל זאת זול: מחירי החדרים והאטרקציות יורדים בתקופה הזאת לרמה כמעט אפסית. ולא רק זול, אלא גם מתאים במיוחד למי שרוצה לראות מקומות מפורסמים כמו שהם באמת אמורים להיות, בלי נחילי תיירים שמקלקלים את האווירה בצורה הרבה יותר משמעותית, משום מה, מנחילי המפלצות. ובאמת, העיר היתה יפה מתמיד וכמעט ריקה. התנועה זרמה, לא היו תורים. אבל מהר מאוד התחלתי להיות מוטרד מאוד מהעובדה שהמפלצות פשוט פורעות ככה כרצונן בתושבים, לפחות אלה מהם שלא יכלו להרשות לעצמם להסתגר בבתים עד יעבור זעם. אחרי כמה סצנות חטיפה מחרידות שהתרחשו בנוכחותי הרגשתי שאני לא מסוגל יותר להביט מהצד כמו תייר אדיש. התחלתי להזכיר את העניין בשיחות עם מקומיים, ואמרתי להם שאסור לתת לזה להימשך, ושבפעם הבאה אני אקום ואעשה מעשה. הרי המפלצות לא נראות חזקות כל-כך במבט מקרוב, ואולי הן יוותרו אם מישהו יגלה נחישות. אבל כל מי שדיברתי איתו הגיב באותה צורה: אל תעז להרים יד על המפלצות, כי הכלכלה המקומית תלויה בהן הרבה יותר משהיא תלויה בתיירים כמוך או בכל אחד אחר. אנחנו — אמרו לי האנשים האלה — לא מפריעים להן, והן לא מפריעות לנו. ואם זרים כמוך יתחילו לעשות בעיות, המפלצות פשוט ייקחו את העסקים שלהן למקום אחר, ואנחנו נישאר בלי כלום.

It probably wasn't a smart idea to go on vacation exactly at the height of the monster migration season. Not smart, but on the other hand, cheap: during this period the prices of rooms and attractions drop to ridiculously low levels. And not only cheap, but also ideal for those who want to see famous places the way they are really supposed to be, without hordes of tourists that somehow ruin the atmosphere far more significantly than do the hordes of monsters. And indeed, the city was more beautiful than ever, with its prominent sites almost deserted. Traffic ran smoothly, there were no queues anywhere. But very soon I began feeling bothered by the fact that the monsters simply preyed at will on the citizens, at least those citizens who couldn't afford to shut themselves indoors until the danger passed. After a few shocking abduction scenes that took places in my presence, I felt I could no longer remain an onlooker, an indifferent tourist. I started bring up the matter when talking to locals, and said that things must not be allowed to go on like that, and next time I would get up and do something. The monsters don't look so strong from up close, I said, and they may back off if someone appears determined enough. But everyone I talked with reacted the same way: Don't you dare attack the monsters, because the local economy depends on them far more than in does on tourists like you or anyone else. We — those people said — don't bother them and they don't bother us. And if outsiders such as yourself start causing trouble, the monsters will simple take they business elsewhere, and we'll be left with nothing.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s