קטגוריות
כללי

"אוטופיית בננות" חוזרת ובגדול: וידויו של ראש ממשלה בדימוס

לעסוקים – ההודעה הדרמטית בגרסת אמ;לק (ארוך מדי; לא קראתי):

העליתי לאתר את הגרסה המקורית וחסרת המעצורים של הספר שלי, "אוטופיית בננות", ואפשר לקרוא את הספר בשלמותו כאן.

לכל השאר – ההודעה הדרמטית בגרסת למא;לילל (לא מספיק ארוך; לא יכולתי להפסיק לקרוא):

הספר היחיד שפרסמתי עד עכשיו, "אוטופיית בננות", יצא לאור ב-2005. עם הגעתו לעולם הוא התקבל בין היתר בראיון איתי ב"מעריב" ובביקורת אוהדת ב"וואלה", ואחרי ההתחלה המבטיחה הזאת הפך מיד לתת-מכר היסטרי וצלל לעומקים המרגיעים והמנחמים של תהום הנשייה –

אבל בהמשך הצליח איכשהו להפוך גם לתופעת קאלט מינורית, ומצא את דרכו לספריות גדולות וקטנות ברחבי הארץ ולמיטלטליהם של תרמילאים ישראלים מהודו עד כוש בואכה גוודלחרה.

מעטים יודעים (וכנראה שלעוד יותר מעטים גם אכפת) שהספר שראה אור הוא בעצם גרסה ערוכה, מקוצצת, ומבויתת של כתב יד גדול בהרבה. הספר כמו שכתבתי אותו במקור, בצונאמי של גרפומניה אקסטטית ששטף את המחשב שלי בתחילת 2004, היה ארוך בערך בשליש ופרוע יותר בכמה עשרות אחוזים מהגרסה שהגיעה בסופו של דבר לידי הקוראים.

הספר המודפס היה באורך של 320 עמודים, שזה גם ככה לא קטן, אבל אם היו מדפיסים את הגרסה המקורית כמו שהיא, על 130,000 מילותיה, היא היתה מגיעה לסביבות ה-450 עמודים – עובי שאפילו הוצאה לא בררנית במיוחד התקשתה לעכל. וזה מה שהוביל לדיאטת הסדום הכפויה שהחזירה את הספר ל-BMI פחות חריג, והפכה את מי שהיה הר-אדם עם אישיות חסרת עכבות ופה מלוכלך למישהו קצת שונה – שמן בורגני מן היישוב, עם משמעת עצמית מפותחת ועברית של עורכות לשוניות.

בכל אופן, הזכויות על הספר חזרו אליי במלואן כמה שנים אחרי הפרסום, אבל באותה תקופה לא ממש הייתי גאה ביצירה הזאת ובמיוחד לא בעובדה ששילמתי הון כדי להוציא אותה לאור. היום זה כבר מיינסטרים "להשתתף" (קרי: לממן במאה אחוזים או יותר) במימון הוצאת ספר, אפילו בבתי הוצאה מכובדים-לשעבר. אבל בזמנו זה נחשב לאקט לוזרי למהדרין, ודי נתתי לסטיגמה הזאת להשתלט עליי ועל היחס שלי לספר. אפילו החלטתי שזה בעצם לא הספר הראשון שלי, אלא ספר מספר אפס, כי הספר הראשון האמיתי שלי יהיה כביכול זה שיוציאו לי עם שטיח אדום ובלי שאשלם עליו אגורה. אבל רצה הגורל ומאז, בגלל כמה תקריות קפקאיות עם הוצאות ספרים ששמן שמור במערכת, לא הוצאתי עוד ספרים. אז זה קצת כמו לטעון בתוקף שהבן היחיד שלך לא דומה לך ולכן הוא בעצם הילד של השכנים; טענה כזאת בוודאי נשמעת יותר משכנעת אם יש לך עוד ילדים שבהם אתה כן מכיר.

בכל אופן, היו לי זכויות לעשות עם הספר מה שהתחשק לי, הבעיה היתה רק שלא התחשק לי. בהמשך זה השתנה, והחלטתי שהגיע הזמן לשים את הספר באינטרנט כדי שכל מעריציו הספורים יוכלו לקרוא אותו בחופשיות, ואולי ככה הוא אפילו יגיע לעוד שניים-שלושה אנשים.

ואם כבר, אמרתי לעצמי — נלך ישר למקור האותנטי, שאותו כתבתי בדיוק ככה ואף אחד עדיין לא קרא באמת. אז מה שהעליתי לכאן הוא הגרסה המקורית של הספר, זו שלפני הקיצוץ. אני לא מבטיח שהגרסה הזאת באמת טובה יותר מזו שפורסמה. הקוראים יכולים להחליט בעצמם.

כאן תם טקס יום הפרסום המחודש. הקהל מתבקש להיכנס לדף הראשי של הספר ולהתחיל לדפדף בקדחתנות משם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s