בעבר, לפני עידן הסטרימינג, היו סרטים שנקראו "ישר לווידאו" — כאלה שנחשבו על ידי המפיקים כלא מספיק טובים, או כבעלי פוטנציאל הכנסות נמוך מדי, להפצה רגילה בבתי קולנוע. בסרטים המנהג הזה כבר לא רלוונטי, אבל הוא עדיין חי וקיים במקום אחר: לפעמים אתה מתעורר בבוקר ומרגיש כבר שם, בהתחלה, שעדיף שהיום הזה ידלג על השלבים הרגילים, ובמקום לצאת יחד איתך אל העולם הרחב, יהפוך ישר ללילה בעודך במיטה.
In the past, before the era of streaming, many movies were "straight-to-video" — ones that were considered by the producers as not good enough, or not having a high enough revenue potential, for ordinary release in theaters. This practice is no longer relevant in film, but survives somewhere else: sometimes you wake up in the morning and feel, right there at the start, that it would be better if this day skipped the usual stages, and instead of going out with you into the wide world, turned directly into night while you were still in bed.
דן בורנשטיין | Dan Bornstein 