ההיקסמות מחילופי העונות ותופעותיהן האופייניות היא דבר עתיק, שמקורו בתקופה שבה האדם עצמו בקושי השתנה, והשינויים המשמעותיים שכן עברו עליו נמשכו מאות ואלפי שנים. תהפוכות מזג האוויר בלטו על רקע היציבות הכללית וסיפקו את הדרמה הגדולה שחסרה בחיי היומיום. אבל בתקופתנו קורה לא מעט שדווקא העונה היא הדבר היציב יחסית, ואילו אנחנו נזילים ומתחלפים. ביום חורף חם שבו השמיים כחולים וטהורים מעננים בזמן שעל הארץ מתפשטת מגפה, אפשר כמעט להרגיש את מבטו הקר של הטבע, שיושב בשקט ומסתכל עלינו מהצד בהשתאות ורתיעה קלה, כמו שאנחנו נהגנו להסתכל עליו פעם.
The fascination with the changes of the seasons and their typical phenomena is an ancient thing, which originates in a time when humankind itself barely changed, and whatever major change it did undergo lasted hundreds or thousands of years. The vicissitudes of the weather were conspicuous against the backdrop of general stasis, and provided the grand drama that was lacking in everyday life. But in our time it often happens that the season is the relatively stable element while we are fluctuating and volatile. On a warm winter day when the sky is blue and clear of clouds while on the earth a plague is spreading, it's almost possible to feel the cold gaze of Nature, sitting quietly on the side and observing us with amazement and slight repulsion, just like we used to look at it in the past.
דן בורנשטיין | Dan Bornstein 