התעשייה שנקראת "עזרה עצמית" — באמצעות ספרים, הרצאות, קואצ'ינג, וכדומה — מיועדת בעצם לעזור לא לעצמי אלא לדברים שהעצמי מנסה לעשות: המטרה היא לא לאפשר לאדם מסוים, על אישיותו הייחודית, לבצע בהצלחה את מה שהוא מתקשה בו, אלא להפך, רק לאפשר לדבר עצמו להתבצע בהצלחה, ללא הפרעה מצד האישיות הייחודית שמקשה עליו בהתעקשותה לעשות אותו בדרכה-שלה או לעתים קרובות לא לעשות אותו בכלל. המסר הבסיסי של תעשיית העזרה העצמית הוא שכל אחד יכול לאיין את עצמו, לסלק את המאפיינים האישיים שהם המקלות שהוא תוקע בגלגלי הנורמה, ובכך להפוך לסוכן ביצוע נייטרלי של מעשים מקובלים בשיטות מקובלות, מישהו שיעשה אותם ללא מעורבות רגשית שתשפיע עליהם, ולכן יוכל עקרונית להיות מוחלף בכל מבצע אחר.
The so-called "self-help" industry — through books, talks, coaching, and so on — is actually meant to help not the self but the things that the self attempts to do: the purpose is not to enable a specific person with a unique personality to successfully perform what he has difficulty achieving, but merely to enable the thing itself to be performed successfully, without interference from the unique personality that gives it difficulties by stubbornly wanting to do it in its own way or frequently not to do it at all. The fundamental message of the self-help industry is that anyone can negate himself, remove the personal traits that are the spokes he puts in the wheels of the norm, and thereby become a neutral performing agent of approved actions through approved methods, someone who will execute them without personal involvement that may affect them, and thus be potentially exchangeable with any other doer.
דן בורנשטיין | Dan Bornstein 