יותר משמשבר אמצע החיים נובע מהגעה לאמצע הדרך, הוא נובע ממהותה של הדרך עצמה: מדובר באמצע החיים הלא נכונים — בין אם הכוונה לחיים המסוימים של אותו אדם, או לחיים האידיאליים כפי שחברה מוגדרת רואה אותם, או לחיים האנושיים בכלל. המשבר מתעורר כשלפחות אחד מאלה נחשף כשונה מאוד ממה שהובטח, ואדם מגלה פתאום שהוא נמצא במקום אחר לגמרי מזה שאליו הוא התכוון ללכת ושאליו הוא תמיד הניח שהוא הולך. התחושה הטיפוסית לא דומה למה שמרגיש נוסע שנהנה מהנסיעה ומצטער על ההתקרבות אל היעד, אלא למה שמרגיש מישהו שעולה בטעות על הרכבת לכיוון ההפוך, בטוח שהוא על הרכבת הנכונה, ורק באיחור רב שם לב לסביבה הזרה מחוץ לחלון, דקות מעטות לפני שהוא אמור להגיע לפגישה חשובה בצד השני של העיר.
What causes midlife crisis, more than reaching the middle of the way, is the nature of the way itself: it is the middle of the wrong life — whether this means the specific life of a person, or the ideal life as a particular society sees it, or human life in general. The crisis erupts when at least one of these is exposed as quite different from what was promised, and an individual suddenly realizes that he is now somewhere completely different from the place to which he wanted to go and to which he had always assumed he was going. The typical feeling is not similar to what is felt by a passenger who enjoys the ride and regrets the approach to the destination, but to what is felt by someone who accidentally boards a train going in the wrong direction, believes he is on the right train, and only very belatedly notices the unfamiliar environment outside the window, a few short minutes before he is supposed to arrive at an important meeting on the other side of town.
דן בורנשטיין | Dan Bornstein 