לחיות טוב מדי — כלומר, לא רק ליהנות מהחיים אלא גם לדכא כל מחשבה על סבל — זה כמו להיות בג'ונגל ולאבד קשר עין עם טורף. הטורף עדיין אורב לך, אבל עכשיו אתה לא יודע מאיפה הוא יזנק עליך. וכדי להתגבר על המתח הבלתי נסבל הזה אתה נאלץ להפוך, בתודעתך, למשתף פעולה עם הטורף: התקווה היחידה שלך היא שהוא עבר לצוד אנשים אחרים, ושכח ממך כמו שאתה שכחת ממנו.
To live too well — that is, to not only enjoy life but also suppress any thought of suffering — is like being in the jungle and losing sight of a predator. It is still lurking there, but now you no longer know where it might leap at you from. And to overcome this unbearable tension you must become, in your mind, the predator's collaborator: your only hope is that it has moved on to prey on others, and has forgotten about you just like you have forgotten about it.
דן בורנשטיין | Dan Bornstein 