אחת הסיבות שמבוגרים נראים כל-כך מוזרים לילדים היא שהילד לא מסוגל להבין את העיקרון השולט ביד ברזל בחיי המבוגר: שעצם הישרדותו של אדם תלויה ביכולתו למצוא חן בעיני הדומים לו — לא בגלל עדיפותם עליו בתחום כלשהו אלא סתם כי הם אינם הוא — ולשכנע אותם להעביר לרשותו את האמצעים המאפשרים לו להישאר בחיים. ילדים יודעים לשאת עיניים למי שגדול וחזק מהם, ולהכיר בתלותם הטבעית בו לסיפוק צרכיהם ההישרדותיים; הם יודעים גם להתאמץ למצוא חן בעיני בני גילם כדי לספק צרכים חברתיים. אבל הם לא מכירים ולא מדמיינים עדיין את השילוב בין השניים — התלות החברתית המלאכותית, המנוגדת לדרך הטבע, במי ששווה כמוהם או פחות מהם ולמרות זאת דעתו עליהם היא עניין של חיים ומוות.
One reason that adults look so strange to children is that the child cannot understand the principle that dominates the adult with an iron fist: that a person's very survival depends on his ability to gain the favor of his peers — not because of any advantage they have over him but merely because they are not him — and to convince them to supply him with the means of staying alive. Children know how to look up to someone who is bigger and stronger, and to recognize their own natural dependence on that person for the satisfaction of their survival needs; the also know how to gain the favor of others from their age group in order to satisfy social needs. But they still do not know, and cannot imagine, the combination of the two — the artificial, contrary-to-nature social dependence on someone who is worth as much as, or less than, themselves, and yet whose opinion of them is a matter of life or death.
דן בורנשטיין | Dan Bornstein 