קטגוריות
כללי

2022-03-13

כשהמקלות קשים ומכאיבים אבל הגזרים תפלים ובלתי מזינים, ערכם של הגזרים נובע בעיקר מהמחסור בהם — מהפנטזיה על ההנאה שהם יגרמו למי שישיג אותם. במצב כזה, הבעיה מתחילה כשהפנטזיה מתממשת ומתגלה במערומיה. דרך התמודדות אחת היא להעביר מיד את תשומת הלב לגזר חדש, ולחשוב שאיתו זה יהיה אחרת; אבל חשיבה כזאת לא מקלה על המודעות המטרידה לאפסותו של הגזר הנוכחי. מה שבאמת פותר את הבעיה הוא ההשוואה למי שאין ברשותו את הדבר שהושג — מי שאצלו המחסור עדיין בתוקף. לכן, בתרבות הטכנו-נרקיסיסטית, אלה שאין להם חשובים עוד יותר מאשר אלה שיש להם: קנאתו של מי שנותר בחוץ היא הדבר היחיד שמאפשר למי שנכנס פנימה ליהנות מהארוחה הלא טעימה שהוגשה לו.

When the sticks are hard and hurtful but the carrots are tasteless and unwholesome, the value of the carrots comes mainly from their scarcity — from the fantasy about the pleasure they would bring to those who manage to obtain them. In this situation, the problem begins when the fantasy comes true and exposed in its inadequacy. One coping mechanism is to immediately transfer attention to a new carrot, and to believe that things will be different there; but such thinking does not alleviate the troublesome awareness of the current carrot's puniness. What really solves the problem is the comparison to someone who does not possess the obtained thing — someone for whom the scarcity is still in effect. This is why, in techno-narcissistic culture, the have-nots are even more important than the haves: the envy of those left outside is the only thing that enables those who have been let inside to enjoy their unpalatable meal.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s