קטגוריות
כללי

בעקבות הזמן האבוד: יום 14 | In Search of Lost Time: Day 14

בתחום בזבוז הזמן, באופן שמנוגד לאינטואיציה, דווקא החלק מסוכן מהשלם: התמונה גרועה בהרבה מהסרטון, והסרטון גרוע בהרבה מההתרחשות שבה הוא צולם. אמנם דבר קטן לוקח פחות זמן מדבר גדול, ולכן דורש, מבחינה שטחית, תשומת לב פחות ממושכת. הבעיה היא שככל שהחלק קטן יותר, כך הוא מותיר יותר מקום לדמיון, וקל לו יותר לשאוב אנרגיה ולהגיע, בעיני הנפש, לממדים אפיים שלא היו לו במציאות. ככל שסיטואציה חבויה יותר מאיתנו, כך היא ממריאה גבוה יותר לשמיים; ככל שהיא יותר חשופה, כך היא מתרסקת חזק יותר חזרה לקרקע המציאות. והסוג הבעייתי ביותר של בזבוז זמן הוא זה שנוצר מפעילות פנימית מיותרת — ממחשבה עודפת על דברים שלא ראויים אפילו למחשבה חולפת.

In the time-wasting field, counterintuitively, it is the part that is more dangerous than the whole: the photo is far worse than the video, and the video is far worse than the situation in which it was taken. It is true that something small thing takes less time than something big, and therefore, superficially, demands a shorter period of attention. The problem is that the smaller the part is, the more room it leaves for the imagination, and the more easily it sucks energy and reaches an epic scale that it never had in real life. The more hidden a situation is from us, the higher it soars to the heavens; the more exposed it is, the harder it crashes back into the ground of reality. And the most problematic type of time waste is the one caused by superfluous internal activity — by excessively thinking about things that do not even merit a passing thought.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s