קטגוריות
כללי

2022-05-20

ההתייחסות לסבל כאל דבר שצריך להימלט ממנו מחייבת בסופו של דבר הימלטות גם ממי שסובל; לכן הגישה הזאת לא מנוגדת לסבל אלא משרתת אותו, בכך שהיא מספקת לו טרף קל כדי להציל את מי שמסוגל לרוץ מספיק מהר.

Thinking of suffering as something to be escaped from also ultimately requires escaping from those who suffer; therefore this attitude is not opposed to suffering but serves it, by providing it with easy prey in order to save those who can run fast enough.

5 replies on “2022-05-20”

הלוגיקה הסיבובית. לקח לי יותר מפעם להבין: "… אלא משרתת אותו,[את הסבל] בכך שהיא מספקת לו[לסבל] טרף קל כדי להציל את מי שמסוגל לרוץ מספיק מהר."
כאן בדיוק ההסתבכות – הסבל מקבל טרף קל שמציל את מי שרץ מספיק מהר? כלומר הסבל מתעכב אצל אלה שלא מתקרבים לסובלים, כדי לאפשר לאחרים [?] לברוח ממנו?
קראתי את אווה אילוז ב'הארץ' לפני שבועיים[ https://did.li/M7LNf%5D והתנגדותה לפסיכולוגיה החיובית, פסיכולוגיה של האושר שמעוותת לשיטתה את המציאות רווית הסבל, שהוא בעצם הקבוע בחיים. [סבל = היעדר, מחסור, מחלה, גדילה, אכזבה..].
ברור שבמוסף השבוע מיה בר הלל כותבת תגובה ששמה: [https://did.li/4herl]
האושר נמצא בתוכנו: "אבל התכונה להיות מאושרת היא בעיקרה מולדת, נטייה אישיותית קבועה ויציבה למדי, כמו גובה וכמו אינטליגנציה",
טענה שעומדת מול הטענה הזו של אילוז:
"נפגשנו בעקבות הספר "שלטון האושר" (כתר) שכתבה אילוז יחד עם הפסיכולוג הביקורתי הספרדי אדגר קבאנאס ("התארח אצלי במכון לחקר הרציונליות"). הספר מנסה לשרטט את האופן שבו האושר הפך למוצר מהונדס שתפקידו להכפיף את הפרט למכונה הכלכלית העצומה של הקפיטליזם.
את התשתית לסוג האושר הזה מספקת הפסיכולוגיה החיובית, שיחד עם אחותה הממזרית תעשיית הקואצ'ינג, הפכו לענפים שמגלגלים מיליארדי דולרים תוך הישענות פסאודו־מדעית על מדדי אושר שנהגו כדי "לבדוק אם למרות הירידה הנמשכת במדדים אובייקטיביים אחרים של איכות חיים ושוויון חברתי, בני אדם עדיין מרגישים בסדר" (מתוך "שלטון האושר")."

אהבתי

הדימוי (האולי לא ברור) הוא מלהקה שטורף מזנב בה. האיטיים והחלשים הופכים לטרף, וכשהטורף מתעכב עליהם, זה מאפשר למהירים יותר לברוח.

Liked by 1 person

כלומר – הסבל הוא הטורף. הסובלים הם "החלשים" ואלה המיטיבים לרוץ, אלה החזקים שלא סובלים או הסבל לא ישיג. הדימוי יפהפה, אטבל אין לי מושג כמה הוא אמיתי או אלגורי ברמה של אחד לאחד. בין היתר כיוון ש"סבל" הפך בתשובתך לישות אונטית לגמרי, בעלת רצון וצרכים. מנסיוני הארוך הסבל אינו מבחין בין חזק לבין חלש. סיבותיו רבות ככמות בני אדם על האדמה.

אהבתי

נכון, בסוף הוא משיג גם את החזקים, כי לאף אחד (חוץ ממנו) אין יכולת לרוץ בלי סוף. זו פחות אמירה חותכת ויותר דימוי אינטואיטיבי, כך שהוא לא בהכרח נכון במאת האחוזים.

Liked by 1 person

חו"ח, הדימוי לעולם אינו אחד לאחד, יש בו מרוחו7 של היוצר הסובייקטיבי. אלגוריה בסיסית מצפה ליצור יחס של אחד לאחד עם המנציאות עליה היא מוסבת.

אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s