סוף השבוע בקפיטליזם הוא לעתים קרובות דבר הרבה יותר תזזיתי ומייגע מהשבוע עצמו; אולי זה מפני שצריך להנחית על החושים פטיש כבד במיוחד כדי להשכיח מהם את תלאות ימי העבודה, ואולי להפך, זה כדי לגרום לימי העבודה להיראות כמו גן עדן בהשוואה למה שקורה בהפסקה מהם.
Weekend under capitalism is often something far more hectic and exhausting than the week itself; that may be because the senses must be pummeled with an especially heavy hammer to make them forget the hardships of workdays, or, conversely, that may be in order to make workdays look like a paradise compared to what happens during their hiatus.
דן בורנשטיין | Dan Bornstein 