הנפש מאוהבת בגוף, אבל לגוף לא אכפת מהנפש, רק מעצמו. תחושת הרווחה הנפשית שמורגשת כשדרישותיו של הגוף נענות לא נובעת מהשגה של איזה שיווי משקל והרמוניית גוף-נפש, אלא בסך הכל מהעובדה שהגוף הפסיק לזמן קצר לצרוח על הנפש ולהשליט עליה טרור כדי שתשרת אותו. לכן מחשבה נכונה על הגוף צריכה להתמקד במילוי הצרכים האמיתיים שלו (להבדיל מסתם רצונות) על מנת להשקיט אותו ככל האפשר, מבלי לשאוף לתמורה ישירה כלשהי לנפש, כי אין כזאת.
The mind is in love with the body, but the body does not care about the mind, only about itself. The mental relief that is felt when the body's demands are fulfilled does not come from the attainment of any equilibrium or body-mind harmony, but simply from the fact that the body has momentarily stopped screaming at the soul and terrorizing it in order to force it into servitude. Correct thinking about the body should therefore focus on meeting its real needs (as opposed to mere wishes) for the purpose of pacifying it as much as possible, without expecting any direct return for the mind, which cannot be had.
דן בורנשטיין | Dan Bornstein 