2022-06-05

הנביא המקצועי התעטף כל בוקר בגלימה, הלך יחף למשרד, פלירטט עם צוות דלפק הקבלה המהודר, ענה למיילים, קיים ישיבות, עשה נטוורקינג, הקדיש זמן רב ליחסי ציבור, וכמובן, ייצר את המכסה היומית של נבואות שעליהן החמיאו לו רבים בברנז'ה ובציבור הרחב. כולם אהבו אותו — חוץ מהשכינה, שמעולם לא ביקרה אצלו ולא היתה לה שום כוונה לעשות זאת; ונראה היה שהיא היחידה שהוטרדה מכך שלשום דבר ממה שהנביא המקצועי אמר ועשה לא היה קשר כלשהו לאמת.

The professional prophet wore a shawl every morning, walked barefoot to the office, flirted with the staff at the fancy reception desk, replied to emails, called meetings, did networking, dedicated much time to public relations, and of course, produced the daily quota of prophecies for which he was widely acclaimed both in the industry and among the general public. Everyone loved him — except the divine presence, which had never paid him a visit and had no intention of doing so; and it seemed that the divine presence was the only one bothered by the fact that nothing the professional prophet said or did had anything to do with the truth.