החיים האנושיים הם אי של חוסר משמעות באמצע אוקיינוס של משמעות. תחושת הריקנות שאנשים מרגישים נובעת מהמחשבה שהמצב הפוך — שהחיים שלנו הם הדבר החשוב היחיד בתוך יקום חסר ערך; והיציאה ממנה מתרחשת כשמשחררים את המבט מההתבוננות האובססיבית באדמה הצחיחה והמלוחה של האי, ומפנים אותו החוצה, אל אינסוף המים המתוקים שמסביב.
Human life is an island of meaninglessness in the middle of an ocean of meaning. The feeling of emptiness that people feel comes from the thought that it is the other way around — that our lives are the only important thing in a worthless universe; and the exit from this way of thinking occurs when the vision is freed from its obsessive gazing at the barren, salty soil of the island, and turned outward, to the infinite fresh water that surrounds it.
6 replies on “2022-07-29”
אני רואה עצמי כתלמידו של קאמי. דבריך יפים, מסבירים היטב מהו אבסורד, ולענ"ד הדימויים שלךל מוצלחים מזה של קאמי.
אהבתיאהבתי
שמח לשמוע, מקווה שגם דעתו של האבסורד עליי תהיה דומה.
אהבתיLiked by 1 person
חחחחחחחחחחחחחחחח מי שואל אותו בכלל, שהרי כסיזיפוס נתפופף, נרים, נעלה בהר נקלל, ואז בירידה למטה אחריו נחשוב על יופים של חיינו האותנטיים, נטולי סיבה ותוצאה. חיי העכשיו.
אהבתיאהבתי
הבעיה היא שגם אם לא שואלים אותו, הוא בכל זאת עונה.
אהבתיLiked by 1 person
כנאמר ע"י חכמינו ז"ל – קם המלפפון עם הגנן. אגב, הגדרה בתשבץ מעריב – קישוא בגינה – מלפפון.
אהבתיאהבתי
אותי מפתיע שבעיתון יודעים לכתוב בלי שגיאות, גם זה משהו
אהבתיLiked by 1 person