קטגוריות
כללי

2022-08-14-2

אחרי כמה סבבי ראיונות מוצלחים הגעתי סוף סוף לשלב האחרון והגורלי. כשנכנסתי לחדרו של המנכ"ל הוא ביקש שלא נבזבז זמן אלא נבדוק מיד את התאמתי לתפקיד. ניגשנו יחד לעמוד התלייה שבפינה. התכופפתי והכנסתי את הראש ללולאת החבל, ולשמחתי היא היתה בדיוק במידה הנכונה. גם המנכ"ל נראה שבע רצון. אבל כשיישרתי את הגב התברר שהחבל ארוך מדי ביחס לגוף שלי. שאלתי בזהירות אם נוכל להדק ולקצר איכשהו את החבל כך שהמידה תתאים ותתאפשר שבירת מפרקת אופטימלית. אבל המנכ"ל אמר שאין לו שום סיבה ללכת לקראתי בנושא הזה: יש עוד כמה וכמה מועמדים סופיים ברשימה, ואחד או אחת מהם בוודאי יהיו בגובה הנכון, שהוא אחרי הכל הגובה הממוצע בארץ. לפני שגירש אותי בנימוס מהחדר, הוא נתן לי עצה בחינם: לעולם אל תבקש ממקום עבודה פוטנציאלי להתאים את עצמו אליך, כי זה תמיד ייגמר בבכי — הבכי שלך. וכך נגמר הראיון ויצאתי חזרה לרחוב, ומה שניחם אותי היה רק העובדה הברורה מאליה שכל הולכי הרגל האחרים שסביבי נכשלו גם הם, מן הסתם, במציאת עבודה חלומית מהסוג הזה, ונאלצו להתפשר ולהישאר תקועים כאן, בחיים המיוזעים האלה.

After several successful rounds of interviews I made it to the final, fateful stage. When I entered the CEO's room he asked that we don't waste time but immediately test my aptitude for the role. He showed me to the scaffold in the corner. I bent down and inserted my head into the noose, and was relieved that it was just the right size. The CEO, too, seemed to be pleased. But when I straightened my back it turned out that the rope was too long for to my body. I carefully asked if we could somehow tighten and shorten the rope so that the size fitted and an optimal breaking of the neck could be achieved. But the CEO said he had no reason to accommodate me in this matter: there were quite a few other final candidates on the list, and one of them would surely be the right height, which was, after all, the average height in this country. Before politely sending me away he gave me a free piece of advice: never ask a potential workplace to adjust itself to you, because it will always end in tears — your own tears. And so the interview ended and I was out on the street again, and my only comfort was the obvious fact that the pedestrians around me had all clearly failed to find a dream job like that, too, and had to compromise on remaining stuck here, in this sweaty life.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s