הקיץ הגיע גם לנסיעת הבוקר השגרתית אל תוך קיוטו. אלה היו החודשים הראשונים אחרי פוקושימה, ויפן היתה עדיין תחת משטר של חיסכון בחשמל בעקבות השבתת כל תחנות הכוח הגרעיניות. גם המזגן ברכבת פעל בטמפרטורה גבוהה כדי להגביל את צריכת האנרגיה. את החסר השלימו הנוסעים, שנופפו על עצמם במרץ במניפות, וברכבות הישנות יותר היו גם מאווררי תקרה מסתובבים, סוציאליסטים בנשמתם, שהבטיחו לכולם שירות גרוע באופן שוויוני. רגעי החסד היחידים בנסיעות כאלה הגיעו כשהמאוורר פנה לכיוון שלי וזרק עליי קצת אוויר מתנועע, לפני שהמשיך הלאה בסיבוב המפוהק שלו והשאיר אותי לעבוד בינתיים על חידוש מלאי הזיעה עד לביקורו הבא בעוד זמן רב, רב מדי.
קטגוריות
דן בורנשטיין | Dan Bornstein 