2022-10-05

ילד אחד שאני מכיר, שאבא שלו עובד בתפקיד בכיר בתעשיות הביטחוניות, הפך לאדם הראשון בעולם שצויד במערכת מבצעית ליירוט חרקים, וכך גם ליחיד בשכונה שלנו שיכול לשחק בחופשיות בלי להיפגע מהיתושים שעוקצים באגרסיביות כל אחד אחר שמעז להיות בחוץ בשעות אחר הצהריים. אבל ההגנה ההרמטית הזו גרמה לשאר הילדים להתנכר לו, ואף אחד מהם לא רוצה לשחק איתו יותר. הוא בדרך כלל משוטט לבד באחד השדות שסביב השכונה, ואם במקרה אני עובר לידו בהליכת הערב שלי, הוא קורא לי להצטרף אליו ולראות יחד גחליליות – ככה הוא קורא ליתושים שנשרפים בקרני הלייזר הבלתי-נראות שבוקעות לו מהכובע. אנחנו מתיישבים יחד על הארץ ואז המופע מתחיל: האוויר סביבנו מתמלא פתאום בנקודות אור קטנות, דומות לכוכבים שמופיעים כשהשמש שוקעת. זה נמשך ונמשך, כמה שרק נרצה; היתושים לא מפסיקים להגיע, במאות ובאלפים, והמערכת מחסלת את כולם עד שאפשר לראות על האדמה שטיח כהה של גופות חרוכות. תראה כמה זה יפה, הוא אמר לי לפני כמה ימים; למה הילדים האחרים לא רוצים לבוא לראות את זה? ואני אמרתי לו: ילדים לא יודעים מה טוב. הם מקנאים בך כי היתושים לא יכולים לעקוץ אותך, אבל לא מבינים שהמערכת הזאת מגנה באותה מידה גם על מי שיושב לידך. עזוב אותם, תן להם שישחקו עם היתושים, כמו שהם רגילים.

A boy I know, whose father has a senior role in the defense industry, has become the first person in the world to be equipped with an operational insect-interception system, and consequently, the only one in our neighborhood who can play freely without getting hurt by the mosquitoes that aggressively bite anyone who dares to be outside in the afternoon. But this total protection caused the other children to turns their backs on him, and none of them wants to play with him anymore. He usually roams alone in one of the fields that surround the neighborhood, and whenever I happen to walk past him during my evening stroll, he asks if I want to join him and watch fireflies together—that’s what he calls the mosquitoes that are burned by the invisible laser beams emitted from his hat. We sit down on the ground and the show begins: the air around us is suddenly filled with tiny dots of light, reminiscent of the stars that appear at sunset. It goes on and on, as much as we want; the mosquitoes never stop coming, hundreds and thousands of them, and the system kills them all until we can see a dark carpet of scorched bodies covering the ground. Look how beautiful it is, he said to me the other day; why don’t the other children want to come watch it? And I told him: Children don’t know what’s good. They envy you because the mosquitoes can’t bite you, but don’t realize that this system also protects whoever sits next to you. Leave them alone, let them play with the mosquitoes, the way they’re used to.