מיד אחרי שהתיישבתי על ספסל בגינה נחתו עליי זבובים והתחילו לשוטט לכאן ולשם על זרועותיי וראשי. ניסיתי לגרש אותם והם, בלי להתרגש, המשיכו לחזור. עופו מפה, אמרתי להם, אני עדיין לא מת. גם אנחנו לא, הם ענו, וסירבו לעזוב.
Immediately after I had sat down on a bench in the park, flies landed on me and started walking around on my arms and head. I tried to shoo them, but they, not minding me at all, kept coming back. Go away, I told them, I'm not dead yet. Neither are we, they said, and refused to leave.
5 replies on “2022-10-19”
טוב שלא הצטרפו גם הצבועים והעורבים…
אהבתיאהבתי
סבלנות, צריך לשמור משהו לפרק הבא.
אהבתיאהבתי
אתה מכיר את תמונות הטבע משמורת הטבע הגדולה – הסרנגטי? שם עומדות חיות ומתענות תחת גדודי זבובים ושאר רמשים עפים. תמיד שיגע אותי, איך הן לא משתגעות.
אהבתיאהבתי
אולי הן כבר מעבר להשתגעות. אבל זו באמת שאלה מעניינת, הרי אדם לא היה יכול לעמוד ככה בלי לברוח.
אהבתיLiked by 1 person
זו שאלה הקשורה לביולוגיה ולאבולוציה של החיות הגדולות הללו, התאמתן לחיים עם/בלי זבובים. בטח אתה מכיר את אחד העונשים האיומים שהשיתו בעבר על בני אדם – מריחה של דבש ושיחרור דוברים עליהם.
אהבתיLiked by 1 person