מדי כמה רגעים מגיעה הודעה חדשה ומאירה את מסך הטלפון שעל השולחן. בהתחלה זו רק הסחת דעת מעצבנת, אבל אחרי שהמבט חוזר שוב ושוב אל המסך, הוא שם לב פתאום למשהו מוזר ברקע שמתחת להודעות הקופצות ונעלמות: אלה לא סתם כתמים כמו שנדמה היה לו מוקדם יותר, אלא אותיות, מילים, שורות כלשהן בכתב שחור בולט. עכשיו הוא מחכה לפעם הבאה שהמסך יידלק, וכשזה קורה, והוא מצליח לקרוא את מה שכתוב שם, מתברר לו שמה שמצולם בתמונת הרקע של הטלפון הזה הוא מצבה של מישהי, ששמה מוסתר מאחורי ספרות השעון הגדולות שתופסות את מרכז המסך.
קטגוריות
דן בורנשטיין | Dan Bornstein 