"חופשי בארצנו", מודיע השלט באותיות דפוס לבנות על רקע כחול. המסר ברור, בימים אלה: הפגנה של דעות יפות, נכונות, נאצלות, כנראה של בעלי הבית הקרוב. אבל השלט לא תלוי על גדר הבית אלא מקובע לעץ ברחוב — ולא סתם במסמר אחד או שניים, אלא בשלד של קרשים עבים, שמוברגים לגזע בברגי ענק. כן, הארץ שייכת גם לעץ, אבל החופשיות שייכת רק לאלה שהפכו אותו ללוח מודעות; והקהות הזו שלהם למשמעות המילים הגדולות האלה היא אולי הסיבה לכך שהם הולכים ומאבדים, בלי להרגיש, גם את זו וגם את זו.
קטגוריות
דן בורנשטיין | Dan Bornstein 