עולם המראה הפוליטי של הימים האלה — שבו משתמשים במושג "דמוקרטיה" לציון שלטון על ידי קבוצה סגורה ובלתי-נבחרת שעל החלטותיה אין אפשרות ערעור ושאת חבריה אי אפשר לפטר, ו"דיקטטור" הוא מי שנבחר על ידי 2.5 מיליון אזרחים שמעוניינים במימוש המדיניות שהוא מייצג — מזכיר באופן חשוד היפוך טוטלי אחר שקיים בתחום האמנות: המושג "ריאליזם", שמציין כביכול דמיון למציאות אבל למעשה, בהתעקשותו על דברים כמו היגיון, עקביות, והסבר משכנע לכל פעולה, הוא הדבר הרחוק ביותר מאופי המציאות האמיתית שבה אנחנו חיים. בשני המקרים — "דמוקרטיה" ו"ריאליזם" — מושג אמיתי מרוקן מתוכנו ומתמלא בתוכן המנוגד, תוך הכחשת ההחלפה; והתוצאה היא השתקה ערמומית וזדונית של היכולת לדבר על עובדות, כי מי שרוצה לתאר אותן כפשוטן נותר ללא המושגים שיאפשרו לו לעשות זאת.
קטגוריות
דן בורנשטיין | Dan Bornstein 