גם חג וגם מבול בחוץ. שילוב שמשמעותו: מעצר בית בחברת שאר בני המשפחה (אסירים שהם גם, ובעיקר, סוהרים). לאורך היום חשבתי הרבה על הביטוי האנגלי glacial, שמתאר איטיות כמעט סטטית, בקצב של תנועת קרחון. היום הזה היה אחד הקרחונים האלה: קר, רטוב, חסר צבע, ונטול כל התקדמות שאפשר לתפוס בחושים. הדבר היחיד שסיפק לי במהלכו איזו הרגשה של תנועה וחיים היה, מכל הדברים בעולם, קריאה בספר שמתאר את דרכו לשלטון של היטלר. כן, רמת השעמום היתה גבוהה במידה כזו, שכדי לאזן אותה לכמה רגעים נדרשה תזזית מאנית של פסיכופט רצחני. אבל למה אני בכלל קורא על הנושא הזה? התחלתי להתעניין בו בגלל ההיסטריה הפוליטית בארץ, ובמיוחד בגלל האקסיומה הקלישאית שמושמעת פה מדי רגע, שלפיה היטלר עלה לשלטון בבחירות דמוקרטיות. אז תרשו לי להרגיע אתכם: זה לא מה שקרה. אבל אני לא ממליץ לכם לקרוא תיעוד מסודר של מה שכן קרה, כי אתם עוד עלולים לנוע באי נוחות בכיסאותיכם ואולי אפילו לשנות את דעתכם על המצב.
קטגוריות
דן בורנשטיין | Dan Bornstein 