קטגוריות
כללי

קָפְקוּ: סֵנְריוּ קפקאי / 5

אוטובוס בלי לו"ז —

ואיכשהו גם ככה

תמיד מאחר

קטגוריות
כללי

2022-06-14

זה רק תיאור עובדתי, אבל הוא נשמע כמו משל, ואולי, במובן כלשהו, זה באמת מה שהוא. הדרך הנכונה להרוג יתוש היא לחכות שיעמוד על משטח כלשהו ואז להתקרב אליו לאט ככל האפשר, על מנת לא להזיז את האוויר — כי בלי תנועת אוויר היתוש לא מרגיש בנוכחותך; ורק אז, ממרחק של סנטימטר או פחות, לתת את המכה הגורלית. כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה, כדאי גם להחזיק ביד מגבת מכווצת לגוש צפוף; שטח הפנים הרחב ימנע מהיתוש להתחמק הצדה. אבל בשיטה הזאת יש גם קושי: נדרשת משמעת עצמית גבוהה כדי ללכת נגד ההגיון הבריא והמנהג המקובל ולקרב את היד אל היתוש באיטיות כזו. לעתים קרובות, מרוב דאגה שהיתוש ירגיש משהו ויברח, הצייד לא מצליח להתאפק ומתחיל את המכה מוקדם מדי; וזה בדיוק הדבר שמאפשר ליתוש לברוח.

This is only a factual description, but it sounds like a parable, and perhaps, in a way, it really is one. The correct way to kill a mosquito is to wait for it to stand on some flat surface and then approach it as slowly as possible, in order not to move the air — because without an air current the mosquito cannot detect your presence; and only then, from a distance of one centimeter or less, to launch the fatal strike. To increase the chance of success, it is also a good idea to hold a towel rolled into a dense ball; the large surface area will prevent the mosquito from escaping sideways. But this method also poses a difficulty: it takes strong self-discipline to resist common sense and established practice and move your hand toward the mosquito at such a low speed. Often, worrying that the mosquito might sense something and escape, the hunter cannot help himself and begins the strike prematurely; and that is precisely what enables the mosquito to escape after all.

קטגוריות
כללי

הביקורות מקללות

אתמול הופיעה ביקורת ראשונה של קורא מן השורה על הספר החדש שלי, שמשון 2.0, באתר "עברית".

נראה שהקורא התעצבן מהספר, ונתן לו רק שני כוכבים — אולי כמחווה למספר 2 שבכותרת:

החדשות הטובות הן שהוא קרא והתעצבן, ואפילו הקדיש מזמנו כדי לספר על זה לכולם.

(בהמשך היום התגייס בצו 8 מישהו ממכריי, שקרא את הספר וחשב עליו דברים טובים יותר, כדי להגיד איזו מילה טובה ולאזן את הדירוג הממוצע).

אז קודם כל, אם — מאיזושהי סיבה ביזארית — אתם נהנים מ"שמשון 2.0", אתם מתבקשים לתת לו דירוג בחנות וגם להסביר מה בדיוק אהבתם בו.

אבל הסיבה העיקרית שאני מספר לכם על כל זה היא כדי שתדעו שהספר אכן פוליטי. לא מגויס לאף צד, לא עושה תעמולה למען משהו או מישהו, לא בכיס של כלום, אבל בהחלט משקף דעה ברורה. לעומת זאת, אני מבטיח שלא מדובר ביבבה, וגם לא ביגיעה.

בסאטירה פוליטית אי אפשר להיות נייטרליים, וזה אומר שהרבה אנשים לא יאהבו את התוצאה (במיוחד חובבי הנייטרליות). הפריבילגיה לדבר בצורה שתרצה את כולם לא קיימת ביצירות כאלה: חייבים לבחור איפה עומדים ולדבר משם. אז אם גם אתם עומדים במקום שבו עומד שמשון 2.0, תגידו לו את זה — ותפציצו אותו בכוכבים ורודים.

קטגוריות
כללי

קָפְקוּ: סֵנְרְיוּ קפקאי / 4

החשבון אבד

בדואר, אבל היא — לא:

ריבית פיגורים

קטגוריות
כללי

2022-06-11

כשאתה חי במדינה שבה נולדת, אתה מתמודד באופן טבעי עם החרא הייחודי של המקום. כשאתה מהגר למדינה אחרת, אתה נאלץ להתמודד עם החרא הייחודי של המקום החדש וגם עם החרא של המקום הישן, שממנו, כפי שאתה מגלה במוקדם או במאוחר, התודעה לעולם לא מסוגלת להתנתק באופן מלא. הגירה, לכן, היא עסק מתאים במיוחד לאנשים שאין להם חוש ריח.

When you live in the country you were born in, you naturally deal with the shit that is unique to that place. When you emigrate to another country, you have to deal with the unique shit of the new place as well as the shit of the old place, from which, as you find out sooner or later, the mind can never fully dissociate itself. Emigration, therefore, is a business that suits especially those who have no sense of smell.

קטגוריות
כללי

2022-06-10

מבוגרים ומתבגרים מרגישים דחייה אינסטינקטיבית אלה מאלה, לא בגלל ההבדלים החיצוניים ביניהם, אלא בגלל הזהות הפנימית — הידיעה המביכה שהם מהווים שלבים שונים ובלתי-נמנעים בחייו של אותו אדם: המתבגר מתקשה להאמין שנגזר עליו להיות יום אחד רפוי ומשעמם כמו המבוגרים, והמבוגר מתקשה להאמין שגם הוא היה פעם מגושם ובלתי-אסתטי כמו המתבגרים.

Adults and adolescents feel instinctively repelled by one another, not because of their outward differences, but because of their inward identity — the embarrassing knowledge that they represent different, unavoidable phases in the life of the same person: the adolescent finds it hard to believe that he is doomed to one day become as lackluster and boring as the adult, and the adult finds it hard to believe that he, too, was once as clumsy and unaesthetic as the adolescent.

קטגוריות
כללי

קָפְקוּ: סֵנְרְיוּ קפקאי / 3

ילד בחופש,

הורים עובדים כרגיל;

מי ישמור עליו

קטגוריות
כללי

2022-06-09

קטגוריות
כללי

2022-06-08

ירידת מעמדו של הכסף המזומן הפכה את התשלומים לקלים מאי פעם, אבל הקלות הזאת, שמלווה בריגושים אסתטיים בלתי פוסקים, יוצרת את התחושה המוטעית שזרימת הכסף קלה גם בכיוון השני, אל תוך החשבון שלנו — וכך מאפשרת לבזבז אותו בלי מחשבה, על סמך האשליה שהוא יבוא אלינו באותה נונשלנטיות מקסימה שבה הוא הולך מאיתנו.

The decreasing status of physical money has made payments easier than ever, but this ease, which is accompanied by ceaseless aesthetic thrills, creates the erroneous feeling that the flow of money is also easy in the other direction, into our accounts — and thus makes it possible to spend it thoughtlessly, based on the delusion that it will come to us with the same charming nonchalance with which it leaves us.

קטגוריות
כללי

קָפְקוּ: סֵנְרְיוּ קפקאי / 2

עגלת תינוק:

לידית, ברצועה,

קשור האבא