קטגוריות
כללי

Off-Work Dilemma

קטגוריות
כללי

2021-12-22

את הרצונות האנושיים אפשר לעתים קרובות לספק, אבל את המיתולוגיות הנבנות סביבם — לעולם לא. את הרעב, למשל, קל להשביע באוכל, אבל לא קיים דבר שישביע את הכמיהה אל האושר שאמור להתלוות לשובע.

Human desires can often be satisfied, but the mythologies that are built around them never can. Hunger, for example, is easily relieved with food, but nothing will satisfy the yearning for the happiness that is supposed to come with satiety.

קטגוריות
כללי

2021-12-21

קטגוריות
כללי

Curriculum Mortis

נראה לי שיש כאן איזו טעות, לא ראית את קורות החיים שלי?

There seems to be some mistake here,
haven't you seen my CV?

קורות חיים זה על החיים. כאן אתה מתחיל מאפס.

A CV is about your life. Here you start from scratch.

קטגוריות
כללי

אי-הבנה טרגית | Tragic Misunderstanding

המושג "טרגדיה" חשוב הרבה יותר מהמשמעות השגויה שהשתלטה עליו בשפה היומיומית, וגם הרבה יותר מהמשמעות התיאטרלית שלו. טרגדיה היא לא מקרה מזעזע, ואפילו לא סוג של דרמה. טרגדיה היא מצב שבו אדם מוכרח, מתוקף טבעו, לבצע פעולות שמכשילות אותו. אפשר לראות אותה כסוג של שאלה אמריקאית שבה כל התשובות לא נכונות ולמרות זאת אין אפשרות להימנע מבחירה באחת מהן; ועצם השילוב הזה בין אי-הנכונות והחובה לבחור הוא שנותן משמעות לחיים. הטרגדיה, במובן הזה, היא חלק מרכזי בחוויה האנושית הכללית, ולא סתם צרה שנופלת על אנשים חסרי מזל. גם המאושרים נאלצים לציית לאותו חוק שמכה במסכנים, וההבדל הוא רק במספר האפשרויות הקיימות בשאלה ובזמן שלוקח לבוחן לסמן את האיקס על התשובה.

The term "tragedy" is far more important than the incorrect sense that has taken over it in everyday language, and also far more important than its theatrical sense. Tragedy is not a shocking incident, nor even a type of drama. Tragedy is a situation in which a person is forced, due to his nature, perform acts that doom him. It can be seen as a multiple-choice question where all the answers are wrong yet no option exists to avoid choosing among them; and it is this very combination of wrongness and the duty to make a choice that gives life its meaning. Tragedy, in this sense, is a central element of human experience, and not merely a misfortune that befalls unlucky people. The fortunate must obey the same law that strikes the unfortunate, and the difference is only the number of available choices in the question and the time it takes the grader to cross out the answer.

קטגוריות
כללי

החלקיקים הלא אלמנטריים

עצה שגרתית לאנשים שלא מרוצים מחייהם היא לנסות במודע לפרק את המכלול לגורמים ולזהות את הפרטים הקטנים שכן טובים בעיניהם; וכך יתברר להם במקרים רבים שהשד לא נורא כל כך, ומה שנראה כמו מבנה אחיד ולא מוצלח יתגלה במבט מקרוב כאוסף של חלקים שרבים מהם דווקא ראויים להערכה.

העצה הזאת נכונה, אבל מוגבלת. היא מתאימה למי שנתפס מדי לתמונה הגדולה ומפסיק לראות את הפרטים שמרכיבים אותה. לעומת זאת, היא לא תעזור במיוחד למי שאכן רואה את שתי הרמות, גם המיקרו וגם המקרו, ופשוט מרגיש שהמקרו לא עובד כמו שצריך — שהפרטים איכשהו לא מתפקדים יחד ביעילות, או שיש בתערובת הכוללת שיעור גבוה מדי של פרטים גרועים שמעיבים על הטובים. ככה זה גם בתחומים אחרים. מחשב שבו רכיב אחד גורם לקצר הוא מחשב שאי אפשר להשתמש בו, לא משנה כמה גבוהה אמינותם של שאר הרכיבים.

אז מה כן אפשר להגיד למי שמזהה פרטים בעייתיים שמונעים מהסך הכל לעבוד נכון? אולי את הדבר הכי פשוט: להתמקד במה שלא פועל, ולא במה שכן פועל. לנסות לתקן בדיוק את החלק המקולקל, או להזיז אותו למקום שבו הוא לא יפריע, או, במקרים מסוימים, להוציא אותו לגמרי מהמערכת. בכל מקרה העבודה צריכה להיעשות קודם כל במקום הנכון, זה שגורם את הבעיה. ואולי אפילו נכון לומר שכישלון בתיקון הבעיה הנכונה מועיל הרבה יותר, בטווח הארוך, מהתעלמות ממנה והפניית תשומת הלב לדבר שלא מהווה בעיה כלל.

קטגוריות
כללי

כמו שעון | Like Clockwork

בעברית רק מעבירים את הזמן; באנגלית גם הורגים אותו. ומהי תעשיית הבידור העכשווית, שבאה מהעולם הדובר אנגלית, אם לא הפתרון הסופי לשאלת הזמן הפנוי — פתרון שמסיר מעלינו את הכורח הסיזיפי להביא את הדקות והשעות שלנו אל קצן אחת אחת בידיים חשופות, ומוסר את העבודה למפעל שמחסל אותן בהמוניהן בצורה נקייה ומדעית.

In Hebrew we only pass the time; in English we also kill it. And what is the modern entertainment industry, which comes from the English-speaking world, if not the final solution to the question of free time — a solution that relieves us of the Sisyphean need to lead our minutes and hours to their demise one by one with bare hands, and delegates the job to a factory that eliminates them en masse in a clean, scientific manner.

קטגוריות
כללי

שני סוגים של מפלצתיות

ההליכה בערב ברחובות תל אביב הפקוקים והחצי-הרוסים מעלה, משום מה, תחושה דומה לזו של ההליכה בערב ברחובות טוקיו הזורמים והמאורגנים. בשתי הערים הרגשתי שאני הולך במקום לא-אנושי — מקום שאולי היה פעם במידות אדם, אבל כבר מזמן שכח אותן והפך לסוג של מפלצת קניבלית שחצתה את הקווים. מישהי שהיתה אחת מאיתנו והיום ניזונה מאיתנו.

מה ששונה הוא רק סוג המפלצתיות, מקור התחושה הלא אנושית. הניגוד הוא אותו ניגוד בין ישראל ויפן בכלל — בין חיית בר לחיה מבויתת.

תל אביב העכשווית לא-אנושית כי היא פראית; עיר שנמצאת בתגובת שרשרת לא מבוקרת של גדילה והתרחבות כמו ג'ונגל בגשם (וגשמי אחר הצהריים שהפכו למסורת בשנים האחרונות נותנים לה בדיוק את האווירה הטיפוסית של עיר טרופית שיצאה מכלל שליטה, צומחת וקורסת בו-זמנית, משהו בסגנון מנילה או ג'קרטה). תושבי העיר האמיתיים נכון להיום הם הפקקים, המדרכות המלאות במכשולים, אפילו שבילי האופניים שאמורים להפוך את הסביבה לנעימה יותר אבל איכשהו מצליחים רק להוסיף לה טעם לוואי חזק של בריונות.

טוקיו העכשווית לא-אנושית כי היא בשליטה טוטלית; עיר שהכל בה פועל עד הפרט האחרון, שהגיעה אל העתיד כבר לפני עשורים ומאז יש בה רק הווה מתמשך שעליו אין לתושבים הרבה אפשרות להשפיע. וספק אם הם בכלל רוצים, הרי כשהכל פועל כמו שצריך, אין סיבה לשינוי. שום דבר חדש לא קורה. אפשר רק להמשיך באותה דרך, ולכל היותר לשפר מעט תוך כדי תנועה במסלול המוכתב מראש. תושבי העיר האמיתיים הם תחנות הרכבת הגועשות מזרם הנוסעים, ואינסוף בנייני הדירות האפורים והצפופים שבהם אנשים נדחקים לדירות דמויות מגירה, ויכולים לראות מהחלון (לרוב בקיר אחד בלבד) רק עוד כמה בניינים דומים ממול.

והשורה התחתונה היא שחוסר התפקוד העירוני מוביל, לפחות אותי, בדיוק לאותו מקום שאליו מוביל תפקוד היתר. העיר כאילו אומרת: הסיפור הזה שאתה רואה כאן הוא שלי, לא שלך ולא של אף הולך על שתיים. אני לא שייכת לכם, אני רק סובלת את נוכחותכם כאן מסיבות כאלה ואחרות, שיישארו כנראה ביני לבין עצמי.

קטגוריות
כללי

2021-12-16

אחת מתופעות הלוואי של הפיכת הנרקיסיזם לחלק מהמיינסטרים החברתי היא חוסר יכולת הולך וגובר להתמודד עם מידע שסותר תחושות חיוביות. כל מסר שמחייב את השומע לעצור ולחשוב מחדש על תפיסת עולם שגורמת לו הנאה הופך, באקלים תרבותי כזה, לאיום ישיר על ערכו העצמי של אותו אדם, ולכן מותקף ונדחה אוטומטית כמו בתגובה חיסונית לעצם זר שחדר לגוף, יחד עם השליח שהביא את הבשורה הלא רצויה.

One of the side effects of the integration of narcissism as part of the social mainstream is the growing inability to deal with information that contradicts positive feelings. Any message that forces the listener to stop and rethink a worldview that gives him pleasure becomes, in such a cultural atmosphere, a direct threat to that person's self-worth, and is therefore automatically attacked and rejected in a manner similar to an immune reaction to a foreign body, along with the messenger who brought the unwelcome news.

קטגוריות
כללי

2021-12-15

הייתי צריך לחשוד שיש סיבה טובה שעגלת הסופרמרקט עומדת סתם ככה, משוחררת מחוץ לשיירת העגלות. אבל הפיתוי לקחת עגלה בלי להכניס מטבע היה, כנראה, גדול מדי. היא דווקא נסעה לגמרי רגיל, לא כמו המקרטעות או פיסחות הגלגל שיצא לי לקחת בנסיבות דומות. הדבר היחיד שהיה חסר הוא חתיכת הפלסטיק שאמורה להחזיק את קורא הברקודים; במקומה היה רק גדם משונן מחובר בבורג. לא נורא, את הקורא אפשר לשים בתוך העגלה. היה שווה, אמרתי לעצמי בזמן הקנייה. עד שגדם הפלסטיק החד התחכך לי באצבע פעם אחת יותר מדי, ועשה בה חתך עמוק ויפה שממנו התפרץ מיד דם אדום, אדום כמו דופן העגלה. אז הנה, בכל זאת יש סיבה שאף אחד לא רצה את העגלה הזאת, חשבתי תוך כדי הצמדת נייר רך לפצע כדי לעצור את הדימום, פעולה שעשיתי באצבע של אותה יד כדי שהיד השנייה תהיה פנויה לקחת מוצרים מהמדפים. ובדרך לקופות הרהרתי בשאלה כמה זמן יכולים וירוסים קטלניים מסוימים לשרוד מחוץ לגוף, והאם זה הספיק כדי שאחד מהם ייכנס לפצע ויהרוג אותי בבוא העת – דבר שאף אחד, כולל אותי, לא יעלה בדעתו לקשר לתקרית הנשכחת הזאת.