הילד שצעק "המלך הוא עירום" קיים רק באגדות. אם הוא היה אומר את זה בעולם האמיתי, היו מאשימים אותו שהוא בסך הכל מדבר מקנאה – כי הוא מפשוטי העם ואין לו סיכוי להפוך למלך בעצמו.
רק למנצחים מותר להודות שהמשחק שבו הם משתתפים הוא בעצם בלוף. ככה השיטה עובדת. אם אתה רואה את הזיוף בלי לשחק את המשחק, או בלי להצליח בו במידה מספקת, דעתך תמיד חשודה במניעים זרים.
מי שישמע אותך יפטור את דבריך כביטוי של תסכול; אבל גם אתה לא לגמרי תאמין לעצמך כל עוד לא הלכת לפי כל הכללים המקובלים ומילאת את כל המשבצות ההכרחיות.
רק אז, אחרי שהוכחת שאתה מסוגל להיות אחד מהחבר’ה שיושבים שעות במסעדה ונהנים מהחיים, ולא אחד מההומלסים שעומדים בחוץ ומדביקים את הפרצוף הרעב שלהם לחלון הראווה,
אתה יכול סוף סוף להשמיע את האמת בלי לספוג ערעורים וקריאות ביניים, ולהתוודות שבעצם האוכל לא היה טעים ושההנאה שלך היתה רק הצגה שנמשכה ערב שלם.
הבעיה הקטנה היא, שזה מאוחר מדי. אחרי שהצטרפת לבלוף ושילמת לו דמי חבר, אתה כבר חלק ממנו. ולווידוי שלך יש עכשיו טעם קצת אידיוטי: באמת היית חייב לעבור את כל זה, רק כדי להגיד בקול רם את מה שהבנת עוד לפני שעשית את הצעד הראשון? לא ידעת שכשאתה עובר משהו, הוא עצמו לא עובר אלא נשאר תמיד חלק ממך?
זה השורש של תופעת "הנזיר שמכר את הפרארי שלו" – הדפוס הנפוץ בעשורים האחרונים של מצליחן שעשה מיליונים ואז נקלע למשבר קיומי, הגיע למסקנה שחייו ריקים, והפך לגורו מפלסטיק כדי לעשות משהו גם בשביל הנשמה.
אנשים מקשיבים למי שהרוויח מספיק כסף כדי לקנות מכונית יוקרה ואז ראה את האור ונפטר ממנה. הם לא מקשיבים למי שמראש אין לו עניין בסמלי סטטוס כאלה; ההנחה האוטומטית היא שזו סתם רציונליזציה צולעת של מעמד כלכלי נחות.
אבל גם הנכונות לשמוע את מי שהצליח היא בעצם הקשבה מדומה, שנובעת לא מהחלק הרוחני של הסיפור אלא מהצירוף של שני החלקים, החומרני והרוחני:
הסיפור מוכר לקהל המאזינים את האשליה המנחמת שאפשר לרקוד על שתי חתונות. אתה יכול למכור את נשמתך לשטן, ואחרי שקיבלת את החלק שלך בעסקה, אין בעיה לסגת ממנה כדי להימנע מההרגשה הרעה שנלווית אליה.
אלא שמה שנמכר שייך עכשיו לקונה, וכדי להתחרט על העסקה, אתה חייב לשלם לבעלים החדשים של הנשמה את המחיר שהוא דורש.
ובניגוד לתשלום שאתה קיבלת, הפעם לא מדובר בכסף או דברים חומריים אחרים — אלא בדיוק באותם משאבים נפשיים ורגשיים נדירים וחסרי תחליף, שאותם מסרת בתמורה למילוי הארנק שלך.
ולכן, לפני שאתה שואף להצליח במשהו, כדאי שתוודא מה מחכה לך אחרי קבלת המדליה. ניצחון במלחמה הלא נכונה גרוע מהפסד במלחמה הנכונה.
השאר תגובה