קטגוריות
כללי

איפוק הוא כוח

העינוי הכי גדול בגיהנום — שהוא גם הדבר שהופך את המקום הזה לגיהנום, להבדיל מסתם עוד אתר שגרתי להכאבה המונית — הוא כלל הברזל שאוסר על הבעה גלויה כלשהי של סבל.

לכלל הזה, באופן חריג ביחס לאבסורד הגמור ששולט בכל שאר המציאות שם, דווקא יש הסבר הגיוני: הרי בגיהנום תמיד אפשר למצוא מישהו במצב גרוע יותר משלך, והקריטריונים שגרמו להבדל הזה ביניכם לא ידועים ואולי בכלל לא קיימים. לכן כל טענה מצדך היא בהכרח מוגזמת, ואפילו מוטעית, בהתחשב במה שהיה יכול ליפול בחלקך בנסיבות אחרות. ויותר מזה, כשאתה מתלונן על מצבך אתה פוגע ברגשותיהם של כל המסכנים יותר ממך, שהיו שמחים להתחלף איתך ולחטוף מידיך את הצרות שלך כאילו הן אוצר יקר ערך. בקיצור, להגיד שאתה סובל בגיהנום זה גם לא נכון וגם לא יפה.

התוצאה היא שבגיהנום, בניגוד לתדמית המקובלת, כולם מחייכים כל הזמן. ובמקום צרחות ובכי, מהדהדים שם בעיקר נאומי ההודיה הכפייתיים שמשמיעות הנפשות המוכות על כל הטוב שנפל בחלקן.

הכלל נאכף בעיקר באמצעות לחץ חברתי, אבל לפעמים הלחץ הפנימי חזק יותר, ומשהו מהרגשות השליליים משתחרר החוצה. במקרים כאלה נדרשת התערבות מצד הצוות.

זה קורה בצורה עדינה, כשאתה אומר משהו לא במקום, או כשהבעות בעייתיות מופיעות לך על הפנים, או כשצורת הדיבור שלך מתחילה להתרחק מהטון הרצוי. ברגע כזה מישהו מתקרב אליך מאחורה, נוגע לך בעדינות בכתף, ולוחש לך באוזן משהו כמו:

אתה באמת חושב שיש לך זכות להרגיש רע? תסתכל על כל המסכנים שמסביבך ותסתכל עליך. הם היו שמחים להיות במקומך. ואם תמשיך ככה…

ככה זה בדרך כלל נגמר, ברמיזה, ואין צורך לסיים את המשפט. כולם יודעים שלא מדובר בהשוואה תיאורטית; יש באמת אינסוף אנשים שמקנאים בך עכשיו, והעונש על סטייה מהדרך הוא להפוך לאחד מהם — כלומר לספוג הרעה משמעותית בתנאים, שאחריה, במבט לאחור, מה שיש לך בהווה ייראה כמו משאת נפש.

והתזכורת הזאת, רגע לפני שיהיה מאוחר מדי, מספיקה כדי להחזיר לך את החיוך לפנים ולהפוך את הבכי שלך לצחוק מתגלגל.

קטגוריות
כללי

2021-04-24

האופטימיסט בורח ממה שהיה, הפסימיסט בורח ממה שיהיה, ושניהם בורחים ממה שיש.

קטגוריות
כללי

אמצע הדרך

קטגוריות
כללי

2021-04-23

מה שנראה כמו שלווה שירדה עלינו כי מצאנו תשובה, הוא לרוב רק השקט שהשתרר כשבמקום לענות השתקנו את השאלה.

קטגוריות
כללי

החלום האמריקאי

יש ציפורים שלא מפסיקות לעוף כמעט אף פעם, ואפילו ישנות תוך כדי תנועה באוויר; ומי שחי בימינו ורוצה למצוא שלווה, ייאלץ ללמוד איכשהו לחקות אותן.

קטגוריות
כללי

2021-04-21

קטגוריות
כללי

בתוך הבחוץ

כאן אנחנו חיים רוב הזמן:

לכאן אנחנו מקווים להגיע בעזרת האמנות:

אבל כמעט תמיד היא מביאה אותנו לכאן:

מי שמתייאש מהאמנות ומחפש מפלט ברוחניות מגיע לכאן:

ורק מי שלגמרי נמאס לו מגלה שהמקום הנכון נמצא כאן:

קטגוריות
כללי

יחסים מרחוק

בין יתר הסידורים הבירוקרטיים שנאלצתי לעשות לפני שנולדתי היה גם ביקור נימוסים שגרתי אצל המוות, כדי להתנצל בפניו על ההפרעה הבלתי נסלחת שעומדים לגרום לו החיים שלי — פרץ פעילות קצר שיקטע בגסות את האינסוף הריקני ויפריד אותו לנצח לשני חלקים מוגבלים בגודלם, במקום האחד המושלם שהוא יכול וצריך היה להיות אם לא הייתי נדחף באמצע.

המוות ישב מרושל על כורסת המנהלים שלו והסתכל עליי בהבעה משועממת בזמן שהקראתי לו את הנאום הסטנדרטי, שבו הבעתי את צערי על פרידתנו המתקרבת והבטחתי לחזור אליו בעתיד ולחדש את סיפור האהבה שלנו בדיוק מהמקום שבו הוא ייעצר.

כשגמרתי לנאום, המוות צחק ומחא כפיים.

השתחוויתי במבוכה, כי חשבתי שהתגובה נועדה אליי; אבל אז נפתחה דלת קטנה בקיר ואל האולם נכנסה מפלצת נמוכה, מכוסה בראשים חלקים וחסרי פנים, שהחליקה לקראתי על הרצפה והשאירה מאחוריה שובל שמנוני ומבריק.

המוות אמר לה להציג את עצמה, והיא אמרה — לא ברור מאיפה, כי כל הראשים המשיכו לשתוק — שקוראים לה "הקבוצה", אבל אני עוד אשמע עליה בהרבה מאוד שמות אחרים, ושלא אכפת לה איך אקרא לה כל עוד אישמע לה כשהיא תקרא לי.

זאת המחליפה שלי, אמר המוות, עוזרת נאמנה שמייצגת אותי במקום האיום הזה, החיים, שאליו אסור לי להיכנס. הטלתי עליה להפוך את החיים למיניאטורה כמעט מדויקת, עד כמה שאפשר, של המוות; ההתקשרות איתה וולונטרית כמובן, אבל מומלצת בחום. היא תחזיר את הקיום הקצר שלך לגודלו הטבעי — מהמורה קלה ובלתי מורגשת ביחסים בינינו — ותאפשר לנו להתעלם מהתקלה הזאת כאילו לא קרה כלום. כאילו לא עזבת אותי אף פעם, כאילו לא התגעגעתי אליך ודאגתי לך מדי רגע ורגע. בכל שאלה ובעיה שתהיה לך — היא הכתובת. אתה תהיה בידיים טובות, ואני אוכל לישון בשקט בלילה בידיעה שכל מה שקורה לך שם לא שונה בהרבה מכל מה שאמור היה לא לקרות לך כאן.

קטגוריות
כללי

בגדר האפשר

האמת היא שהמשיח כבר הגיע מזמן, ובעצם תמיד היה כאן, אבל בחר לשמור את העניין לעצמו. הוא הולך בינינו, נושא בתוכו את הגאולה השלמה שהפכה את חייו (בעיקר הפנימיים, אמנם) לגן עדן עלי אדמות, ומסתכל ברחמים כנים על כל האנשים שמסביב. הוא יודע שאי אפשר לעשות כלום למען אלה שרוצים עולם אחר ונעלה, והופכים את העולם הזה למדרגה בזויה שעליה הם דורכים כדי לגבוה. המשיח רואה אותם מחפשים ומחפשים ולא מוצאים, ולפעמים רוצה בכל זאת להגיד להם איזו מילה שאולי תשנה את חייהם מקצה לקצה. איזה מין משיח אתה, הוא שואל את עצמו, אם לא יודעים עליך? ותמיד מגיע בסוף לאותה תשובה: כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו.

קטגוריות
כללי

מספיק בקושי

כמו תלמיד שמצטיין בזכות הבנתו את שיטת הבחינה והתגברותו על נקודות התורפה שלה, גם מי שצולח את מבחני החיים יכול רק לדעת שהוא טוב בלהיבחן; ההצלחה הזאת לא עונה על השאלה אם הוא טוב בלחיות.