קטגוריות
כללי

2022-05-15

השפה העיצובית של ארגונים בשנים האחרונות — בין אם תאגידים, עסקים קטנים, או גופי ממשלה — מתאפיינת בקלילות מעושה שמעוררת בעיקר אי נוחות, ומקור האי נוחות הוא בניסיון לשוות לחיים האנושיים אסתטיקה שאין ולא היתה להם. הקיום שלנו יוצא דופן בטבע בכך שהוא מגושם וחסר חן; אנחנו היחידים מבין כל היצורים, ואפילו מבין הדברים הדוממים, שהמראה שלהם בפעולה או במנוחה לא מעורר בצופה הרבה התפעלות והערכה לגאונותו של בורא התופעה הנצפית. העיצוב בעבר ידע ליצור יופי מתוך הפגימוּת המתאמצת הזו; העיצוב היום שואף להכחיש אותה, וכך משרת שקר שקל מדי לראות את שקריותו.

The visual design language of organizations in recent years — whether corporations, small businesses, or government bodies — is characterized by a factitious casualness that mostly arouses unease, and the source of this unease is the attempt to give human life an aesthetic it does not have and never had. Our existence is unique in nature in being clumsy and graceless; we we are alone among beings, and even inanimate things, whose appearance in action or at rest does not inspire in the spectator much awe and appreciation for the genius of the one who created the viewed phenomenon. In the past, design knew how to create beauty out of this struggling defectiveness; nowadays design aspires to deny it, and thus serves a falsehood whose untruth is all too easy to see.

קטגוריות
כללי

2022-05-14

הנאות החושים אוחזות בנו בכזאת עוצמה כי אנחנו מפעילים את השכל בעניינן באופן מוטעה: אנחנו חושבים עליהן כשהן אינן, בעוד שהדבר שמחזיר אותן לגודלן הטבעי הוא לחשוב על היעדרן כשהן ישנן.

Sensual pleasures have such a mighty grip on us because we engage them with our brain in the wrong way: we think about them while they are absent, whereas the thing that puts them in proper perspective is to think about their absence while they are present.

קטגוריות
כללי

2022-05-13

מוסד העבודה קיים, בין היתר, בגלל ההכרח המעיק לספק לאנשים את הכסף שאותו הם אמורים להקריב על מזבח הכלכלה הרעבה תמיד. אם היינו יכולים להפריש כסף מגופנו באותו אופן שפרות מפרישות חלב, לא היינו מבלים את שעותינו הטובות ביותר במשרד אלא ברפת; ואם הכסף, כמו נפט, היה יכול להגיע מהאדמה במקום מאנשים, גם אנחנו היינו כנראה נשלחים לבלות את כל זמננו באותה אדמה.

The institution of work exists, among other reasons, because of the troublesome need to provide people with the money that they are expected to sacrifice at the altar of the ever-hungry economy. If we could secrete money from our bodies in the same way that cows secrete milk, we would not spend most of our time in the office but in the cowshed; and if money, like petroleum, could come from the ground instead of from people, we too would probably be sent to spend all of our time in that same ground.

קטגוריות
כללי

2022-05-12

דיבור פומבי על אושר הוא הוכחה להיעדרו בקרב המדברים, כי קיומו של הרגש הזה נבחן בשאלה אם הוא שם גם כשאף אחד אחר לא יודע עליו. אדם שמרגיש אושר דומה לעץ שנופל ביער מבלי שמישהו נמצא שם כדי לשמוע אותו; זה צליל שרק העץ עצמו יכול לשמוע באמת.

Talking about happiness in public proves its absence among the talkers, because the existence of this feeling is tested in whether the feeling is there even when nobody else knows about it. A person who experiences happiness is like the tree that falls in a forest with no one around to hear the fall; it is a sound that can only be truly heard by the tree itself.

קטגוריות
כללי

2022-05-11

בתעמולה מערבית — להבדיל ממקבילותיה הרוסית או הסינית, לדוגמה — קשה לנו להבחין, לאו דווקא מפני שהיא מתוחכמת יותר (היא לא כזאת) אלא פשוט מפני שאנחנו בלתי-נפרדים ממנה. היא בתוכנו, מהווה חלק נכבד מעולם המושגים שלפיו אנחנו חושבים, מרגישים, ותופסים את עצמנו, ואנחנו משרתים אותה בלית ברירה כדמויות פוסטר ייצוגיות, בדרך כלל בלי להבין שאנחנו חיים בכרזה דו-ממדית שקיימת רק כדי לגייס עוד פתיים כמונו.

Western propaganda — unlike its counterparts from, say, Russia or China — is hard for us to notice, not necessarily because it is more sophisticated (which it is not) but simply because we are inseparable from it. It is within us, making up a sizeable part of the conceptual system according to which we think, feel, and perceive ourselves, and we are compelled to serve it as representative poster characters, usually without realizing that we live in a two-dimensional placard that exists solely to attract more patsies like us.

קטגוריות
כללי

חליפה ריקה | Empty Suit

סיבה חשובה אחת לצניחת הרלוונטיות של הספרות היא שהסופר העכשווי הטיפוסי הוא למעשה פוליטיקאי שמעדיף להתבטא בכתיבה במקום בדיבור. זה נכון לפחות בארבעה מובנים: (1) הוא מגויס באופן מוצהר, גם כשהוא בתפקיד וגם בזמנו הפנוי, לשירות אידיאולוגיה פוליטית גסה ונטולת מקוריות אישית; (2) יש לו היכרות מוגבלת ביותר עם החיים שמחוץ לעולמו המקצועי, יחד עם יומרה גדולה להשפיע על החיים האלה; (3) הוא מקדיש הרבה אנרגיה ומחשבה לקידום עצמי, גם כלפי הציבור הרחב וגם באמצעות תמרונים ותככים בתוך עולם הספרות; (4) והחשוב ביותר: כמו כל פוליטיקאי, הוא מנצל מילים לרעה כדי לסמם ולגנוב את דעת הקהל, במקום — כמו שאמור סופר לעשות — להשתמש בהן כדי להשיג בהירות רבה יותר ולחתור אל האמת.

One important reason for the drop in the relevance of literature is that the typical contemporary writer is merely a politician who prefers to express himself in writing instead of talking. This is true in at least four ways: (1) He is openly committed, both in his work and in his spare time, to serving a crude political ideology that lacks any personal originality; (2) He has a very limited familiarity with life outside his professional world, combined with great pretensions to influence that life; (3) He devotes much of his energy and thought to self-promotion, both toward the public at large and by maneuvering and intriguing within the literary world; (4) And most crucially: like any politician, he abuses words in order to stupefy and deceive his audience, instead of what a writer should do — use them to achieve greater clarity and strive for truth.

קטגוריות
כללי

2022-05-09

בידור הוא, במקרה הטוב, המתת חסד המונית לזמנו של הקהל; במקרה הרע הוא גם גז צחוק שמערפל את התודעה בזמן שהדברים הרציניים בחיים קודחים אל תוכה ועושים לה טיפול שורש.

Entertainment is, at best, the mass mercy killing of the audience's time; at worst, it is also a laughing gas that dulls the consciousness while the serious things in life drill into it and give it a root canal.

קטגוריות
כללי

2022-05-08

בשלט שמעל שער היציאה מסוף השבוע כתוב "העבודה משחררת". אלה שנהנו בסוף השבוע שלהם מבינים את הסלוגן הזה כאמירה צינית; אלה שסבלו בסוף השבוע מבינים אותו כפשוטו; אבל גם אלה וגם אלה נאלצים להשאיר את הפרשנויות שלהם מחוץ לשער ולהגיע לאותו מקום עצמו, שאינו פתוח למשא ומתן.

The sign above the weekend's exit gate says "Arbeit macht frei" — work sets you free. Those who enjoyed their weekend understand this slogan as a cynical utterance; those who suffered on the weekend take it at face value; but all must leave their interpretations outside the gate and enter the same non-negotiable place.

קטגוריות
כללי

2022-05-07

התרבות העכשווית — הטכנולוגית-נרקיסיסטית — מבוססת כולה על חוסר היכולת של היחיד לשהות בחברת עצמו יותר מכמה רגעים ללא סוג כלשהו של גירוי חיצוני; ולכן פיתוח מודע של היכולת הזאת דרך משמעת עצמית הוא המעשה החתרני ביותר שאדם יכול לבצע כיום.

Contemporary — that is, technological-narcissistic — culture is based entirely on the individual's inability to go through more than a few minutes alone without some sort of external stimulation; so the conscious development of this ability through self-discipline is the most subversive act that a person can perform nowadays.

קטגוריות
כללי

2022-05-06

ביקורת על אנשים מצליחים נדחית לעתים קרובות בטענה שהיא מונעת מקנאה. גם אם זה נכון, מה שמתסכל את המבקר יכול להיות דבר עמוק יותר: העובדה שהוא חי בחברה שסוגדת להצלחה בלי קשר לנסיבותיה, וכך כופה עליו לקנא באלה שלדעתו אינם ראויים כלל לקנאה.

Criticism of successful people is often rejected based on the allegation that is it motivated by envy. Even if it is true, what frustrates the critic may be something deeper: the fact that he lives in a society that worships success regardless of its circumstances, and thus forces him to envy those who, in his own opinion, do not deserve to be envied at all.