דן בורנשטיין

כשאתה רוצה דבר כלשהו, נדמה לך שיש בתוכך בור שרק הדבר הזה יכול למלא. אבל פעולת הרצון עצמה היא שיצרה את הבור מלכתחילה; וכשהרצון לא מקבל מיד את מבוקשו הוא ממשיך בחפירה ללא הפסקה, ומרחיב ומעמיק את הבור לממדים עצומים שאין עוד קשר בינם לבין גודלו האמיתי של הדבר שרצית. ואז, כשרצונך מתגשם, מה שהשגת נופל – בהכרח זעיר ובלתי מספיק – אל תוך הבור האדיר ונעלם בו בלי להותיר עקבות ובלי להשפיע ליותר מרגע או שניים על תחושת החסר, ואתה לא יכול אפילו לשמוע את קול פגיעתו בקרקעית.

מה הסוד שלך, שאלה הכתבת. איך זה שאין כאן גדרות ושומרים, ומי שרוצה יכול פשוט לקום ולברוח, אבל כולם נשארים על מכשירי העינויים וממשיכים לסבול בכזאת התלהבות?

ומנכ״ל הגיהנום ענה: זה קל מאוד. אני פוגש במשרד שלי כל אחד חדש שמגיע הנה, ומאיים עליו שאם הוא לא ישתף איתנו פעולה לשביעות רצוננו המלאה, הוא ילך ישר לגיהנום.

כשאתה נותן למישהו את הכלים להיות מאושר, אתה למעשה נותן לו בטעות את הכלים להיות חופשי. כי כל הכלים שאמורים להביא אושר מתקלקלים ומתפרקים תוך כדי שימוש, ורק באמצעות הפעלתם, שלא מביאה לתוצאה המיוחלת, אפשר לדעת את האמת עליהם ולהשתחרר מהאשליה שהם יכולים לעשות את העבודה.

אומרים שאלוהים אוהב להיות במרכז העניינים. שהוא רוצה סביבו כמה שיותר צופים ומעריצים. שהוא צריך קהל כמו אוויר לנשימה ולא יכול להיות רגע לבד, בלי כל הרעש ותשומת הלב.

זה מה שאומרים אלה שנוהגים לדבר על אלוהים בקולי קולות. אבל העובדות אומרות, בשקט, משהו אחר.

כי בכל פעם שעושים לכבוד אלוהים מסיבה, טקס, או פסטיבל – הוא לא בא. בכל פעם שמקימים לכבודו במה מפוארת – הוא לא עולה עליה. ובכל פעם שצועקים את שמו במערכת ההגברה – הוא לא עונה.

את אלוהים אפשר למצוא במרחק בטוח מכל זה, בכל אותם מקומות מפלט שאליהם בורחים אנשים כדי להפסיק להיות חיית להקה נוהמת ולעמוד שוב פנים אל פנים עם העולם. נראה שרק שם הוא באמת אוהב להיות, רק איפה שאין עוד מלבדו.

לקוח יקר,

אנו מודים לך על ששיתפת אותנו בהתלבטותך האם כדאי לך להפוך סוף סוף לאדם נורמטיבי או להישאר מה שכינית, בפנייתך אלינו, ״מי שאני״.

כתבת שאתה מוקסם מהחיים הרגילים, הבטוחים, הבורגניים, ורוצה לעשות את הצעד המכריע ולהיטמע בהם סופית – אבל לא משוכנע שהאושר המושלם הזה שאתה רואה בתמונות באמת קיים במציאות.

אז תן לנו להרגיע אותך: הוא אמיתי בהחלט. אם תעשה את כל מה שנדרש ממך, ותמלא את התפקיד החברתי שנכתב עבורך מראש, ותלך בתלם ללא סטיות, עצירות או התחכמויות עד הרגע שבו תנשום את נשימתך האחרונה – זה בהכרח יהפוך אותך לאדם מאושר לגמרי. אין לתהליך הזה יוצאים מן הכלל, ואנחנו מתחייבים רשמית להצלחה מלאה.

יחד עם זאת, עליך לזכור שהאושר הזה קיים רק במחשבה של מי שרואה אותך, ולא אצלך. כאדם נורמטיבי אתה לא תרגיש מאושר יותר בהשוואה לתחושתך הנוכחית – אבל מי שכן ירגיש שאתה מאושר הוא כל האחרים, שכיום מספיק להם מבט אחד עליך כדי לדעת שאתה אומלל.

הנקודה החשובה בעינינו היא שלא משנה מי חווה את ההרגשה. האושר עצמו ממשי, וזה העיקר. אחרי הכל, המטרה שלנו – ואנחנו בטוחים שגם שלך – היא ליצור ולהביא כמה שיותר אושר לכמה שיותר אנשים, ולא לאגור ולנכס אותו לעצמנו כאילו היה רכושנו הפרטי.

אם תקפיד להיות אדם רגיל עד הפרט האחרון, אתה תופיע בתודעתו של הזולת כסמל אותנטי לחיים מושלמים, וגם אם מנקודת מבטך הדברים יהיו מעט מורכבים יותר, אין בזה כדי להשפיע באופן כלשהו על הממוצע הכללי ולשנות את המסקנה שהאושר אכן ישנו והוא אכן בידיך.

אנו מקווים שענינו על שאלתך באופן מספק, ומצפים לראותך בקרוב איתנו בנורמה.