ב-21 בדצמבר 2008, בשעה 3:47 לפנות בוקר, נחת בחולון חייזר אדיר ממדים בצורת רשת צפופה, שחפפה לרשת הרחובות בשטח המוניציפלי של העיר. החייזר נפל מהשמיים כמו שטיח וכיסה בדיוק מושלם את כל הכבישים בחולון, תוך שהוא מותיר את המדרכות והבניינים ללא פגע, אבל בולע לקרביו את מעט המכוניות שהיו בנסיעה באותה עת. למרות שהיה מדובר בעיר גדולה במרכז הארץ, לא נרשמה כל תגובה מצד מנגנוני הביטחון וההצלה הלאומיים. התושבים התעוררו בבוקר וגילו שהם תחת כיבוש של מפלצת מזוויעה, אבל רבים מהם הסכימו שנוכחותה הפועמת ומזילת הריר לא הופכת את הרחובות למכוערים יותר מאשר בימים כתיקונם — ואולי אפילו להפך, כי היא לפחות הסתירה לגמרי את הבניינים שממול. בינתיים החייזר התחיל להתנפח ולהתרחב, כנראה בזכות התזונה שקיבל מכלי הרכב שספג לתוכו. הוא הלך והתקרב לקווי המרפסות, וממשלת ישראל גמרה אומר, בישיבה סודית, להרים ידיים ולספוג אובדן מוחלט של העיר ושל כל תושביה. אבל אז, בבת אחת, החייזר קרס והשתטח כאילו יצא ממנו האוויר. בבדיקה שנערכה מאוחר יותר התברר שהעירייה ביצעה זמן קצר לפני הגעת החייזר שינוי בתוואי של רחוב נידח מבלי לפרסם על כך הודעה כלשהי או לעדכן את המפות הרשמיות, והחייזר, שהסתמך כנראה על המידע הזמין לציבור, נפצע קשה בנקודה האחת ההיא, שאמורה היתה לנחות על הכביש אבל פגעה באופן לא צפוי בכמה פחונים של אגף התברואה העירוני. בהמשך גילו כוחות הביטחון שהחייזר היה רק סייר מקדים של כוח גדול, שכבר היה בדרכו לכדור הארץ והתכוון לכבוש באותה צורה את כל ערי המדינה; אבל הודות לרשלנות העירייה שגרמה לטרגדיה הבלתי-צפויה, בוטלה הפלישה ברגע האחרון והחייזרים פנו לאחור וחזרו בבהלה לכוכב שלהם.
קטגוריות
דן בורנשטיין | Dan Bornstein 