לנקודה אין ממדים, אבל לקו, שמחבר בין שתי נקודות, יש. כך גם בחיים האנושיים: היעד שלעברו הולכים נותן את הטעם להליכה, אבל כשמגיעים אליו מגלים שהוא ריק ושאי אפשר למלא אותו, כי בהיותו ציון-מקום מופשט בלבד, הוא נטול מרחב ולא מסוגל להכיל אותנו ואת ציפיותינו ממנו; ולכן אנחנו לא יכולים לשהות שם יותר מרגע לפני שניאלץ לקום ולצאת שוב לדרך.
A point has no dimensions, but a line, which connects two points, has. The same is true in human life: the destination toward which we walk provides the rationale to the act of walking, but when we finally reach it we discover that it is empty and cannot be filled with substance, since, being merely an abstract place-marker, it lacks space and cannot accommodate us and our expectations from it; and therefore we cannot stay there for more than a moment before we are forced to get up and hit the road again.
דן בורנשטיין | Dan Bornstein 